SustainAbility IL - November 2025

במציאות הנוכחית של חוסר ודאות מתמשך - ביטחוני, כלכלי וחברתי - נושאי קיימות ו-ESG מהווים מנוף לחוסן ארגוני. שמירה על שקיפות, אחריות וערכים סביבתיים וחברתיים יכולה לחזק את האמון של לקוחות, עובדים ומשקיעים, ולבסס מיצוב תחרותי.

גם החודש, אנו בפרקטיקת ה-ESG של Deloitte ישראל, מבקשים לשתף אתכם.ן בתובנות, מגמות ורגולציות עדכניות מעולמות הקיימות, הסביבה, החברה והממשל התאגידי (ESG). העדכון החודשי שלנו נועד לספק לכם.ן ערך מקצועי וכלים פרקטיים שיסייעו לכם.ן להוביל את תחום ה-ESG בארגון - מתוך חיבור לעולמות העסקים, הרגולציה והחדשנות.

אימוץ הבינה המלאכותית מזנק, אבל רוב החברות לא מודדות השפעה על קיימות

הבינה המלאכותית יכולה לשפר משמעותית את היעילות האנרגטית ולהפחית פליטות גזי חממה, במיוחד בענפים עתירי פחמן. מנגד, מרכזי הנתונים של AI תורמים לפליטות מוגברות ולצריכת מים גבוהה, והחומרה יוצרת פסולת אלקטרונית. 

גם המדרגים הבינלאומיים המובילים מתחילים להתייחס להשפעות של AI על קיימות. כך למשל, חברות הממלאות את שאלון הערכת הקיימות (CSA) שלS&P Global נחשפו השנהדד לראשונה לשאלות הנוגעות לשיפור ביצועי קיימות באמצעות AI, וכן לבחינת מדיניות השימוש בטכנולוגיה כחלק מממשל תאגידי. מפרסום ממצאי המענה לשאלות אלה עולה, כי חברות מכל התחומים משלבות בינה מלאכותית בפעילותן העסקית, אך רק מעט מהן בוחנות את ההשפעה בפועל על ביצועי קיימות.

עיקרי הממצאים של S&P Global: 

• מתוך כ-13 אלף חברות שנכללו בבדיקה, רק 1,249 חברות השיבו לשאלות על מדיניות ממשל תאגידי בתחום ה-AI, ורק 1,578 חברות השיבו על שימוש ב-AI לשיפור ביצועי קיימות. 
• 36% מהחברות שענו, דיווחו על קיומה של מדיניות AI, בין אם ייעודית או כחלק ממדיניות ממשל תאגידי קיימת. ואולם, רוב החברות מתמקדות בנושא של פרטיות, שהוא רק רכיב אחד במדיניות, ואינן מתייחסות לאספקטים אחרים.
• 30% מהחברות מדווחות על שימוש ב-AI לשיפור נושאים כמו יעילות אנרגטית, ניהול משאבים ואיכות מוצרים. השימוש נפוץ יותר בקרב חברות גדולות.
• רק 21% מהחברות מציינות כי הן מודדות בפועל את ההשפעה של יוזמות AI על מטרות קיימות - כלומר, הפער בין אימוץ הטכנולוגיה לבין ניהול ההשפעות שלה נותר משמעותי.

למי זה רלוונטי במיוחד? מנהלי קיימות, חדשנות, ESG ודיגיטל; חברות המשלבות AI בתהליכים תפעוליים או אסטרטגיים או חברות המעוניינות לעשות כן ולגבש מדיניות לנושא כדי להבטיח שימוש אחראי ומדוד; כמו כן, רלוונטי לחברות המדורגות על ידי S&P Global או שמתכוונות להיכלל בדירוג. מעוניינים להעמיק בנושא? מוזמנים לייצר איתנו מדיניות AI או לבחון מדיניות קיימת וכן את ההשפעה על ביצועי קיימות.

להרחבה: לחצו כאן

סיכוני אקלים מעצימים את יתר הסיכונים העסקיים לחברות

כ-3,000 מנהלי סיכונים ובכירים מ-63 מדינות בעולם לקחו חלק בסקר ניהול הסיכונים הגלובלי של Aon לשנת 2025, המציג תמונה עדכנית של תפיסת סיכונים בקרב ארגונים ברחבי העולם. 

בין הממצאים העיקריים: סיכון סייבר ממשיך להוביל את דירוג הסיכונים הגלובליים; אי יציבות גיאופוליטית זינקה כמעט 30 מקומות מאז 2019 ונכנסה לראשונה לעשירייה הראשונה; ושינויי אקלים ואסונות טבע הגיעו למקום הגבוה ביותר אי פעם בדירוג. למעשה, שינויי האקלים נכנסו לסקר לא רק כקטגוריה וכסיכון עצמאי, אלא לראשונה הם חלק מהעשירייה הראשונה של הסיכונים העתידיים, כתחום שמעצים ומגביר סיכונים אחרים.

עוד עולה מנתוני Aon,  כי הפסדים כלכליים עולמיים מאסונות טבע במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו ב-162 מיליארד דולר, מעל הממוצע הרב-שנתי. הפסדי ביטוח עולמיים הגיעו בתקופה זו ל-100 מיליארד דולר - פי 2.5 מהממוצע הרב-שנתי ולראשונה מאז 2011, בעיקר בשל שריפות ענק בקליפורניה וסופות קשות בארה"ב. יותר מ-90% מהפסדי הביטוח נרשמו בארה"ב, שם שיעור הכיסוי הביטוחי גבוה יחסית. נוסף על כך, הביקוש הגלובלי לאנרגיה מזנק בעקבות התרחבות מרכזי נתונים ו-AI, מה שמחריף את הלחץ האקלימי, למרות גידול באנרגיה מתחדשת. 

מכיוון ששינויי אקלים מגבירים סיכונים אחרים, כמו שיבושי אספקה, תנודתיות גיאופוליטית, וסיכוני תפעול, חברות נדרשות לניתוח אינטגרטיבי של סיכונים כדי להיערך להשפעות מצטברות. סיכון אקלימי נוגע לכל חלקי הארגון - ביטוח, רכש, תפעול, אסטרטגיה. שיתוף פעולה בין צוותי קיימות, סיכונים וכספים יכול לשפר את קבלת ההחלטות ולצמצם ממשקים שכיום אינם מנוהלים.

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות מכל הענפים אשר קיימת אצלן חשיפה לסיכוני אקלים, ישירה או עקיפה, דרך תשתיות, שרשרת אספקה, עובדים, רגולציה או שוק. ארגונים רבים פועלים בתחום האקלים בעיקר כדי לעמוד בדרישות רגולציה, אך יש כאן הזדמנות ליצירת ערך עסקי, באמצעות מודלים אקלימיים שיכולים להנחות החלטות השקעה, תכנון אתרים והקצאת משאבים. כמו כן, יש רלוונטיות עבור חברות ביטוח, הנדרשות להיערך לעלייה בתביעות, לשינויים במודלים אקטואריים ולפיתוח מוצרים מותאמים לסיכוני אקלים. אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לבחינה משותפת ולהתייעצות כיצד ניתן לשלב ניתוח סיכוני אקלים באסטרטגיה העסקית שלכם.

להרחבה: לחצו כאן

לאן מכוון האיחוד האירופי בתחום הקיימות? עדכון רגולטורי

האם החברה שלכם ערוכה לשינויים המתוכננים ברגולציות הקיימות באירופה? ב־22 באוקטובר, הפרלמנט האירופי דחה את ההצעה להעביר את עמדת ועדת המשפט (JURI) לשלב המשא ומתן בין שלושת מוסדות האיחוד: הנציבות, הפרלמנט והמועצה.

ההצבעה בפרלמנט לא עסקה בתוכן הרגולציה עצמה, אלא בשאלה אם עמדת JURI (עמדה שביקשה לצמצם את תחולת הרגולציה ולהקל בדרישות הדיווח והאימות) תתקבל ישירות. ההחלטה בהצבעה הייתה שלא, ומשכך, עמדת הפרלמנט תעבור לדיון והצבעה מלאה במליאה ב־13 בנובמבר (מועד צפוי), וחברי הפרלמנט יוכלו להציע תיקונים. 

מה חשוב לדעת? המשמעות היא שהעמדה הסופית של הפרלמנט עשויה להשתנות מהותית לעומת זו שהוצעה על ידי ועדת המשפט. עשויה להיות לכך השפעה גם על המשא ומתן המשולש, שבמסגרתו ינסו הצדדים להגיע להסכמה על נוסח סופי של תיקוני החקיקה, לקראת אישור סופי עד סוף 2025 והטמעה במדינות החברות עד סוף 2026. לאור ההתפתחות האחרונה, לוח הזמנים להשלמת החקיקה עד לסוף 2025, נראה כרגע מאתגר.

מדובר בשתי רגולציות מרכזיות בתחום הקיימות:

• CSRD - Corporate Sustainability Reporting Directive: רגולציה שמחייבת חברות לדווח על השפעות סביבתיות, חברתיות וממשל תאגידי כחלק מהדיווח השנתי.
• CSDDD - Corporate Sustainability Due Diligence Directive: רגולציה שמחייבת חברות לבצע בדיקת נאותות תאגידית בנוגע להשפעות שליליות על זכויות אדם וסביבה לאורך שרשרת הערך.

הרגולציות הללו משפיעות על אופן הדיווח של חברות, על ניהול סיכונים סביבתיים וחברתיים, ועל הקשרים עם שותפים עסקיים. גם אם ספי התחולה משתנים או ישתנו וכן לוחות הזמנים, הרגולציות מבטאות מגמה ברורה: קיימות אינה נושא נלווה. הרגולטורים באירופה רואים בה חלק מהותי מהאסטרטגיה העסקית של החברות ומתכוונים להמשיך ולדרוש גילוי ודיווח מהחברות.

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות בינוניות וגדולות הפועלות באירופה או מול שותפים אירופיים; חברות עם שרשרת ערך גלובלית המעוניינות להיערך לדרישות נאותות תאגידית; מנהלי קיימות וגורמי הנהלה המעורבים בדיווח ESG ובניהול סיכונים. חברות המעוניינות להבין אם השינויים הרגולטוריים רלוונטיים עבורן וכיצד להיערך מוזמנות לפנות אלינו לבחינה משותפת ולהתייעצות.

להרחבה: לחצו כאן

חוות השרתים: שחקן חדש ומשמעותי בצריכת החשמל בישראל

רשות החשמל פרסמה את דוח משק החשמל לשנת 2024, ובו נתונים ומגמות שממחישים את השפעת חוות השרתים על הצריכה המשקית והיערכות המשק לעשור הקרוב.

עיקרי הנתונים:

• צריכת חוות השרתים: בשנת 2024, חוות השרתים בישראל צרכו כ־0.5% מסך הצריכה המשקית.
• תחזית לעשור הקרוב: לפי הערכה ראשונית, עד שנת 2030 צפויה צריכת החשמל של חוות השרתים להגיע ל־5%-7% מהצריכה המשקית - שיעור דומה להערכות בין-לאומיות.
• השוואה למגזרים אחרים: תחבורה חשמלית מהווה כיום כ־1% מהצריכה המשקית וצפויה לגדול ל־6%-8% עד סוף העשור - בדומה לחוות שרתים.

נתונים נוספים: 

• בשנת 2024 הביקוש לחשמל בישראל עלה ב־4.4% לעומת 2023, וב־2025 נשבר שיא הביקוש עם עלייה של 10% לעומת השיא הקודם.
• השקעות בתשתיות החשמל עד 2031 צפויות להסתכם בכ־90 מיליארד שקל, מתוכן כ־42 מיליארד שקל לפיתוח רשת ההולכה והחלוקה.

העלייה החדה בצריכת החשמל של חוות השרתים מחייבת תכנון מוקדם של תשתיות, חיבורי חשמל בהספק גבוה, ופתרונות אגירה וגיבוי. חוות שרתים מהוות מנוע צמיחה למשק, אך גם אתגר סביבתי - יש מקום לבחון פתרונות להתייעלות אנרגטית, שילוב אנרגיות מתחדשות ואגירה, וניהול עומסים חכם. עוד עולה כי חברות הפועלות בתחום נדרשות להיערך לעלייה בעלויות האנרגיה, לשינויים רגולטוריים ולצורך בעמידה ביעדי קיימות.

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות העוקבות אחרי ביצועי ESG, המעוניינות להעריך את טביעת הרגל הפחמנית שלהן, להבין מגמות שוק והשפעות עקיפות של מגזרים עתירי צריכה (כמו חוות שרתים), ולבחון אסטרטגיות להתייעלות ולשילוב אנרגיות מתחדשות.

להרחבה: לחצו כאן

הדור שמביט לעומק: הציפיות האמיתיות של דור Z והמילניאלס מעסקים, והקשר ל-ESG

הצעירים שכובשים היום את שוק העבודה ומהווים כוח צריכה עולה, לא מסתפקים בסיסמאות. הם בוחנים ערכים, אחריות סביבתית ויחס לעובדים - ומקבלים החלטות בהתאם. נתונים מסקר של Deloitte ב-44 מדינות, כולל ישראל, משרטטים את הפרופיל של הדור שמחפש משמעות ומטרה ולא מסתפק רק בשורת הרווח. 

צעירי דור Z, שנולדו בין 1995 ל-2006, והמילניאלס, ילידי 1983 עד 1994, צפויים להוות עד שנת 2030 כ-74% מכוח העבודה העולמי. זה דור שגדל לתוך עולם משתנה: משברים כלכליים, מגפה עולמית, שינויי אקלים, טכנולוגיות מתקדמות, ורשתות חברתיות שמעצבות תודעה.

הם לא דומים לדורות שקדמו להם - לא בציפיות, לא בהתנהלות, ולא במה שמניע אותם. הם לא מחפשים רק עבודה טובה או לבצע רכישה מוצלחת של מוצרים - הם מחפשים מקום שבו יהיו חלק ממשהו גדול יותר.

ממצאים אלה עולים מסקר גלובלי של Deloitte שנערך בקרב 23.5 אלף צעירים ב-44 מדינות, כולל ישראל. באמצעות הסקר, ניתן להכיר את הדור יותר לעומק. בכל הקשור לשוק העבודה, 85% מדור Z ו-91% מהמילניאלס הישראלים מציינים ש"תחושת מטרה" היא מרכיב חשוב או חשוב מאוד בשביעות הרצון שלהם מהעבודה.

לא מדובר בסיסמה ריקה, במיוחד בישראל: 43% מדור Z בישראל (לעומת 43% בעולם) ו-48% מהמילניאלס (לעומת 40% בעולם) מעידים כי דחו הצעת עבודה ממעסיק פוטנציאלי בשל האמונות וסט הערכים שלהם. 59% מדור Z בישראל (לעומת 44% בעולם) ו-54% מהמילניאלס (לעומת 45% בעולם) ציינו כי עזבו את עבודתם משום שהיא הייתה עבורם "חסרת תחושת מטרה".

העדפות הדורות הללו נוגעות בלב ליבה של אסטרטגיית קיימות, חברה וממשל תאגידי (ESG). 63% מצעירי דור Z בישראל אומרים שמדיניות סביבתית של חברה היא שיקול חשוב או מכריע בבחינת הצעת עבודה ו-54% מהמילניאלס (השיעור הגלובלי גבוה יותר, 70%). כמה מהם לחצו על המעסיקים לנקוט בפעולות למען הסביבה? 32% מדור Z ו-26% מהמילניאלס העידו כי כך עשו הם וחבריהם. 11% מדור Z ו-7% מהמילניאלס כבר החליפו עבודה או תעשייה בגלל החשש שלהם מהאימפקט הסביבתי של המעסיקים.

להרחבה: לחצו כאן