במציאות הנוכחית של חוסר ודאות מתמשך - ביטחוני, כלכלי וחברתי - נושאי קיימות ו-ESG מהווים מנוף לחוסן ארגוני. שמירה על שקיפות, אחריות וערכים סביבתיים וחברתיים יכולה לחזק את האמון של לקוחות, עובדים ומשקיעים, ולבסס מיצוב תחרותי.
גם החודש, אנו בפרקטיקת ה-ESG של Deloitte ישראל, מבקשים לשתף אתכם.ן בתובנות, מגמות ורגולציות עדכניות מעולמות הקיימות, הסביבה, החברה והממשל התאגידי (ESG). העדכון החודשי שלנו נועד לספק לכם.ן ערך מקצועי וכלים פרקטיים שיסייעו לכם.ן להוביל את תחום ה-ESG בארגון - מתוך חיבור לעולמות העסקים, הרגולציה והחדשנות.
🔍 מסגרת חדשה לדיווח על סיכוני אקלים: ועדת בזל מתקדמת לעבר סטנדרט פיננסי גלובלי
ועדת בזל לפיקוח בנקאי (BCBS) פרסמה באחרונה מסגרת וולונטרית חדשה לדיווח על סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים - מהלך שמסמן התקדמות משמעותית בגיבוש שפה אחידה לניהול סיכוני אקלים במערכת הפיננסית. המסגרת, שפורסמה לאחר תהליך היוועצות ציבורי, נועדה לשפר את השקיפות והאחידות בדיווחי סיכון של מוסדות פיננסיים, תוך שמירה על גמישות שתאפשר התאמה להתפתחויות בתחום הנתונים והרגולציה.
המסגרת כוללת תבניות דיווח איכותניות וכמותיות, לרבות פרמטרים לגילוי חשיפה לסיכוני אקלים פיזיים וסיכוני מעבר, מדדים כמו פליטות ממומנות ועצימות פליטות לפי סקטור, וכן תבנית ייעודית לדיווח על תיקי משכנתאות לפי רמת היעילות האנרגטית של הנכסים. מטרת המסגרת היא לאפשר לגופים פיננסיים להציג תמונה מלאה, עקבית וברורה של רמת החשיפה שלהם לסיכוני אקלים, ולהקל על השוואה בין מוסדות.
למרות שמדובר בהמלצות וולונטריות, יש להניח כי רגולטורים, ובפרט בנקים מרכזיים, יאמצו את המסגרת ויהפכו אותה לסטנדרט בפועל. זהו צעד נוסף במעבר מהמלצה למחויבות, כחלק ממגמה עולמית של חיזוק ניהול הסיכונים הסביבתיים והטמעתם בליבת הפעילות הפיננסית.
למי זה רלוונטי במיוחד? לבנקים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות Fintech ובאופן ספציפי לדירקטוריונים, ועדות סיכונים וועדות השקעה של אותם ארגונים, וכן לכל גוף פיננסי הפועל בזירה הבין-לאומית ונדרש להיערך לסטנדרטים מתקדמים של גילוי וניהול סיכוני אקלים.
להרחבה: A framework for the voluntary disclosure of climate-related financial risks
🔍 מפת דרכים לאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות: הזדמנות עסקית, סביבתית וחברתית
75% מהאנרגיה בעולם נצרכת בערים, שאחראיות ל-50%-60% מפליטות הפחמן בכדור הארץ. הדרך למימוש היעדים הלאומיים להפחתת פליטות ממשק האנרגיה עוברת גם דרך השלטון המקומי, המקדם פרויקטים כולל התקנת מערכות סולאריות, עמדות טעינה לרכב חשמלי, מתקני אגירה והחלפת ציוד בזבזני באנרגיה, בשילוב חברות בתחום.
משרד האנרגיה פרסם ביולי מפת דרכים שמרחיבה את המיקוד גם למגזרים שאינם רשותיים, כמו תושבים ועסקים, ומציידת אותם במפרטים מקצועיים, מדריכים לתכנון תקציבי וכלים ליישום מותאם לפרופיל האוכלוסייה. הרשויות והעסקים יכולים לבחור מודלים בין-לאומיים כמו מענקים ציבוריים, קהילות אנרגיה, קרנות מימון עירוניות ועוד.
קיים פוטנציאל לשיתופי פעולה בין רשויות, עסקים, עמותות ויזמים. חברות טכנולוגיה ונדל"ן יכולות להשתלב בפרויקטים של אנרגיה קהילתית, שיפוץ ירוק, תחבורה חשמלית ואגירת אנרגיה; גופים פיננסיים יכולים להציע פתרונות מימון ירוק; ועמותות חברתיות יכולות להוביל יוזמות לצמצום עוני אנרגטי. מדובר בשוק מתפתח עם פוטנציאל אימפקט חברתי וסביבתי משמעותי.
למי זה רלוונטי במיוחד? רשויות מקומיות המעוניינות להרחיב את פעילותן בתחום האנרגיה המקיימת; גופים פיננסיים המעוניינים להשקיע בפרויקטים של קיימות עירונית; עסקים קטנים ובינוניים בתחום טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת; וחברות נדל"ן, תשתיות וטכנולוגיה המעוניינות להשתלב במיזמים עירוניים.
להרחבה: מפת דרכים לקידום מעבר לאנרגיה מקיימת בקרב תושבים ועסקים
🔍 השקעה שקטה, השפעה אסטרטגית: בארה"ב ממשיכים להשקיע בקיימות למרות הרעש הציבורי
87% מהחברות הגדולות בארה"ב שומרות או מגדילות את תקציבי הקיימות שלהן בשנת 2025 - גם כאשר השיח הציבורי סביב ESG הופך לטעון ופוליטי יותר. כך עולה מנתונים חדשים של EcoVadis, המתמחה בהערכת ביצועי קיימות. לצד ההשקעה, רבות מהחברות בוחרות להוריד פרופיל ציבורי ותקשורתי: כשליש מהמנהלים מעידים שהם נוקטים בגישת Greenhushing שלפיה הם ממשיכים להשקיע, אך מצמצמים את הדיווח הפומבי על כך.
עוד עולה כי התנהלות בת-קיימה של חברות נתפסת כיום ככלי עסקי מאשר כלי שיווקי, בשונה מהעבר. 65% מהמנהלים רואים בה יתרון תחרותי, ו-52% ממנהלי הכספים אף מגדירים אותה כמנוע לצמיחה ולעמידות ארוכת טווח. השקעות בקיימות, במיוחד בשרשרת האספקה, נתפסות כדרך לחיזוק הקשר עם לקוחות, שיפור ביצועים תפעוליים והפחתת סיכונים. גם כאשר הרגולציה בארה"ב נמצאת תחת מתקפה, המנהלים הבכירים מזהים את הסיכון שבנסיגה ממנה, וממשיכים לפעול. נוסף על כך, נרשמת עלייה בהשקעה בטכנולוגיות לניהול סיכוני ESG, מיפוי שרשרת אספקה ומעורבות ספקים. חברות מתמקדות בביצוע, מתוך הבנה שהחוסן העסקי העתידי תלוי ביכולת לפעול נכון, ולא רק לדבר נכון.
למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות שפועלות בזירה הגלובלית ונדרשות לעמוד ברגולציות מתקדמות ובדרישות הולכות וגוברות מלקוחות וכן לארגונים שמבקשים להבין כיצד ניתן למנף קיימות לא רק לצורכי ציות, אלא כיתרון עסקי. ההשקעה בקיימות רלוונטית לכל חברה שמבקשת לשפר את עמידותה, לחזק את הקשר עם לקוחות גלובליים ולהתכונן לעתיד רגולטורי משתנה.
🔍 קיימות חכמה: כש-AI הופך תשתיות לעמידות, חסכוניות ועתירות ערך
דוח חדש של Deloitte Global מציג את הפוטנציאל האדיר של בינה מלאכותית (AI) לחיזוק עמידות תשתיות - תחום שהופך קריטי יותר ויותר בעידן של שינויי אקלים, סיכונים גיאופוליטיים ועלויות תפעוליות עולות.
לפי הדוח, אסונות טבע צפויים לגרום לנזקים שנתיים של כ-460 מיליארד דולר עד 2050 - יותר מכפול מהממוצע של 15 השנים האחרונות. שימוש מושכל ב-AI יכול לחסוך עד 110 מיליארד דולר בשנה, באמצעות חיזוי, תגובה מהירה ושיקום יעיל.
דוגמאות ליישומים מגוונים: מערכות Digital Twins מאפשרות לערים כמו ליסבון לדמות שיטפונות ולתכנן תשתיות מותאמות מראש, מה שהוביל לחיסכון של מעל 100 מיליון דולר; בתחום האנרגיה, תחזוקה חזויה מבוססת AI הפחיתה השבתות בטורבינות רוח ב-15% והביאה לעלייה של 6% בהכנסות; גם בזיהוי מוקדם של שריפות, כמו באוסטרליה, מערכות AI הצליחו לחסוך מאות מיליוני דולרים בשנה; לאחר אסון, כלים כמו OptoAI של Deloitte מאפשרים הערכת נזקים מדויקת ותעדוף משאבים, מה שמקצר את זמן ההתאוששות ומפחית בזבוז.
ארגונים שמשקיעים מראש בתכנון חכם, תחזוקה חזויה ויכולות תגובה מבוססות AI, לא רק מגנים על עצמם, הם גם משפרים את אמינות השירות, מצמצמים עלויות עתידיות, עומדים ברגולציות מתקדמות ומחזקים את אמון הציבור.
למי זה רלוונטי במיוחד? ללקוחות בתחום התשתיות, האנרגיה, התחבורה, הבריאות והנדל"ן; לרשויות מקומיות ורגולטורים; ולכל ארגון שמבקש לשלב קיימות, חדשנות וניהול סיכונים חכם באסטרטגיה העסקית שלו. עמידות אינה רק תגובה לאירוע - היא יתרון תחרותי.
להרחבה: ?AI You Ready האם הארגון שלכם מוכן למהפכת הAI- - בדקו בשאלון שפיתחנו ב-Deloitte.
🔍 עתיד האנרגיה: בין קיימות, ביטחון ואמינות - לאן הולך העולם?
המעבר העולמי לאנרגיה מתחדשת צובר תאוצה, אך אינו מתרחש בקו ישר או בתבנית קבועה. הדוח החדש של Deloitte Global מציג תמונה מורכבת: לצד השקעות שיא באנרגיה ירוקה, מדינות רבות, כולל מעצמות כמו סין והודו, ממשיכות להרחיב גם את השימוש בפחם ובגז, כדי לעמוד בביקושים הגוברים.
סין, לדוגמה, הוסיפה בשנת 2024 יותר מ-350 ג'יגוואט של אנרגיה סולארית ורוח, פי ארבעה מהאיחוד האירופי - אך במקביל, אישרה הקמה של עשרות תחנות כוח פחמיות חדשות. הודו פועלת להגדלת היקף האנרגיה המתחדשת ל-500 ג'יגוואט עד 2030, אך גם היא ממשיכה להסתמך על פחם כמקור עיקרי לחשמל.
מדיניות זו משפיעה גם על החברות, אשר נוקטות אף הן פעמים רבות בגישת "גם וגם". המגמה העולמית ברורה: מעבר לאנרגיה חשמלית, תוך שילוב מגוון מקורות - מתחדשים ומסורתיים שיורדים בהדרגה בתמהיל - בהתאם לצרכים המקומיים.
למי זה רלוונטי במיוחד? למנהלים בתחום האנרגיה, תשתיות, תכנון אסטרטגי, קיימות ורגולציה - במיוחד בארגונים הפועלים בזירה הגלובלית או תלויים בשרשראות אספקה בינלאומיות. גם חברות טכנולוגיה, יזמים בתחום האנרגיה, וגופים ממשלתיים ימצאו ערך בהבנת המגמות ובבחינת ההשפעות האפשריות על פעילותם.
להרחבה: The rapidly evolving future of energy | Deloitte Global
לסיום: שינוי האקלים דורש פעולות נחושות. כך למשל, עסקים ישראלים צריכים לבצע את הקפיצה שלהם מגישת "שתלנו עץ לכל טון פחמן" לאסטרטגיה כוללת של הפחתת פליטות במקור. שתילת עצים היא צעד חשוב בשיקום הטבע, אך אינה תחליף להתייעלות אנרגטית. קראו עוד במאמר שפרסמנו בכלכליסט: עצים לבדם לא מספיקים: זו הדרך האמיתית להפחתת פליטות במגזר העסקי