SustainAbility IL

🔍 מבט קדימה: רגולציית הקיימות באירופה - בין תחרותיות לצמיחה ירוקה

2025 מסתמנת כשנה מכרעת בעיצוב מדיניות הקיימות של האיחוד האירופי. לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי ומינוי נציבות חדשה, גובשה גישה שמציבה את הקיימות לא רק כיעד סביבתי - אלא כמנוע לצמיחה כלכלית ותחרותיות גלובלית.

החזון החדש מתמקד בשלושה צירים מרכזיים:

• אסטרטגיה תעשייתית חדשה המבוססת על מעבר לאנרגיה נקייה וכלכלה מעגלית.
• הפחתת עומס רגולטורי, כולל רפורמות ב-CSRD Corporate Sustainability Reporting) Directive, דירקטיבה אירופית שמחייבת חברות גדולות לדווח על השפעות סביבתיות, חברתיות וממשל תאגידי); CBAM (Carbon Border Adjustment Mechanism, מנגנון התאמת פחמן בגבול – רגולציה שמטילה מס פחמן על יבוא מוצרים מזהמים ממדינות שאינן מחייבות רגולציה סביבתית דומה); ו-CSDDD (Corporate Sustainability Due Diligence Directive, דירקטיבה שמחייבת חברות לבצע בדיקות נאותות בנוגע להשפעות סביבתיות וחברתיות בשרשרת האספקה שלהן).
• גיוס מימון ציבורי ופרטי להאצת השקעות בטכנולוגיות ירוקות.

לצד זאת, ניכרת מגמה של אי ודאות פוליטית ורגולטורית: דחיית לוחות זמנים ביישום רגולציות קיימות, כמו CSRD ו-EUDR (EU Deforestation Regulation, רגולציה אירופית למניעת כריתת יערות), לצד דיונים על הקלות משמעותיות לעסקים קטנים ובינוניים. כל אלה יוצרים סביבה מורכבת עבור חברות הפועלות באירופה או מקיימות קשרים עם שותפים אירופיים. 

מומלץ לחברות לעקוב מקרוב אחר שינויים ברגולציה ולבחון את השפעתם על שרשראות אספקה, דיווחים ופעילות עסקית. וכהיערכות, חשוב להטמיע גמישות תפעולית ובחינת תרחישי סיכון, במיוחד לאור שינויים אפשריים במדיניות ובדרישות הדיווח.

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות שפועלות בשוק האירופי, מייצאות מוצרים לאיחוד האירופי, או משתלבות בשרשראות אספקה גלובליות - במיוחד בתחומי התעשייה, האנרגיה, הכימיה, המזון, הטקסטיל והפיננסים. כמו כן, רלוונטי לחברות שמדווחות או צפויות לדווח לפי CSRD, או שמושפעות ממנגנוני CBAM ו-CSDDD.

📄 לקריאת הדוח המלא:

EU 2025 Sustainability Regulation Outlook | Deloitte Insights

🧩 מהפכת האקודיזיין באירופה: מתכננים את שרשרת האספקה

הנציבות האירופית פרסמה באחרונה את תוכנית העבודה הראשונה תחת רגולציית Ecodesign for Sustainable Products Regulation (ESPR) – רגולציה שנכנסה לתוקף ביולי 2024 ומהווה אבן יסוד באסטרטגיית האיחוד האירופי למעבר לכלכלה מעגלית.

אקודיזיין היא גישה לתכנון מוצרים שמטרתה לשפר את הביצועים הסביבתיים שלהם לאורך כל מחזור החיים – משלב הפיתוח והייצור, דרך השימוש, ועד לסיום חיי המוצר (פירוק או מיחזור).

תוכנית העבודה מפרטת את קבוצות המוצרים שיסוקרו ראשונות במסגרת חקיקה משנית (delegated acts), שתפורסם בין השנים 2026 ל-2029. בין המוצרים שזכו לעדיפות: טקסטיל, רהיטים, צמיגים ומזרנים – לצד מוצרים תעשייתיים כמו ברזל, פלדה ואלומיניום.

הרגולציה קובעת מסגרת לדרישות אקודיזיין חדשות, שיכולות לכלול:

• תכולת חומרים ממוחזרים.
• הגבלות על חומרים מסוכנים.
• דרישות לשקיפות סביבתית.
• עמידות, תיקון ומיחזור.
• דרכון מוצר דיגיטלי.
• הגבלות על השמדת מלאי שלא נמכר.

יצואנים לאיחוד האירופי בתחומי ייצור, טקסטיל, תעשייה וריהוט צפויים להידרש לעמוד בדרישות חדשות - כבר משלב התכנון והעיצוב של המוצר. מדובר בהזדמנות לחדשנות, אך גם באתגר רגולטורי שדורש היערכות מוקדמת. 

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות המייצרות או מייצאות לאיחוד האירופי מוצרים פיזיים - במיוחד בתחומי טקסטיל, ריהוט, תעשייה כבדה, מוצרי צריכה, מתכות, פלסטיק ואריזות. כמו כן, רלוונטי ליזמים, למעצבי מוצר, למנהלי שרשרת אספקה ולמנהלי קיימות בארגונים, שיידרשו להטמיע שיקולי קיימות כבר בשלבי הפיתוח והעיצוב.

📄 למידע נוסף באתר הנציבות האירופית (EC)

Ecodesign for Sustainable Products Regulation - European Commission

🔍 ישראל מתחממת: תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים במשק האנרגיה והמים

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם לראשונה טיוטת תוכנית פעולה מקיפה להיערכות לשינויי אקלים, במטרה להבטיח אספקה יציבה ובת-קיימה של אנרגיה ומים למדינת ישראל. התוכנית כוללת:

• הטמעת היבטי היערכות לאקלים בתוכנית הפיתוח במשקים השונים (חשמל, גז ומים), כך שיש להתייחס גם להשפעות הצפויות משינויי אקלים על בסיס התחזית האקלימית. 
• קביעה כי בכל הנוגע ליציאה למכרזים חדשים במשק האנרגיה, כגון הקמת תחנות כוח ומתקנים לייצור אנרגיה נקייה, מתקני התפלה ומתקני אחסון גפ"מ, יש להתייחס להשפעות של שינויי אקלים. כך למשל, מומלץ להגדיר דרישות במכרזים ואסדרות של מתקני ייצור עתידיים שיביאו להקטנת השפעת הטמפרטורות הסביבה על ביצועי היחידות בתחנות כוח. 
• חיזוק מנגנוני החיזוי, הניטור וניהול שרשרת הערך במשק האנרגיה, בין היתר באמצעות כלי AI. 
• שיפור עמידות הציוד והתשתיות, ובחינה מחדש של מחזורי התחזוקה והמוכנות בתשתיות האנרגיה השונות, כך שיאפשרו שמירה על תפקודן לאורך זמן גם בתנאים שמתוארים בתחזיות האקלימיות.
• הקמת מערך הכשרה להקניית ידע להבנת סיכוני האקלים ומשמעויותיהם על תהליכי העבודה והציוד לתקופות שגרה ולימי חירום ואירועי קיצון אקלימיים, ולהפיק לקחים מהנעשה בהקשרים ביטחוניים. 
• פיתוח פלטפורמות שיתוף פעולה המאפשרות לחברות התשתית במשק האנרגיה, רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה לתאם אסטרטגיות היערכות רוחביות. 

התוכנית מסמנת שינוי גישה מצד הרגולטור: מעבר מהיערכות כללית להתמודדות ממוקדת עם סיכוני אקלים. חברות תשתית, יזמים וספקים יידרשו להטמיע שיקולי אקלים כבר בשלבי התכנון, המכרז, ההפעלה והתחזוקה. המשמעות היא לא רק עמידה בדרישות רגולטוריות חדשות, אלא גם הזדמנות לחיזוק החוסן התפעולי, שיפור ניהול הסיכונים והובלת חדשנות בשוק משתנה.

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות תשתית בתחומי החשמל, הגז, המים והאנרגיה המתחדשת, קבלנים ויזמים בתחום ההקמה והתחזוקה של מתקנים אסטרטגיים, וכן לחברות טכנולוגיה המספקות פתרונות חיזוי, ניטור וניהול תפעולי. רלוונטי גם לרשויות מקומיות, גופי תכנון אזוריים וספקי שירותים הנדרשים להיערכות לאירועי אקלים קיצוניים.

📄 לקריאת התוכנית הלאומית:

תכנית היערכות לשינויי אקלים במשק האנרגיה והמים בישראל

🧩 יש לכם פעילות עסקית בבריטניה? מיסוי גבולות מעבר לפינה

ממשלת בריטניה פרסמה עדכון מדיניות חשוב בנוגע ליישום מנגנון התאמת הפחמן בגבול (CBAM), שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027. הרגולציה תחול על יבואנים של סחורות עתירות פחמן כמו אלומיניום, מלט, דשנים, מימן, ברזל ופלדה – בהיקף של מעל £50,000 בשנה.

במסגרת זו, יבואנים יחויבו להירשם לרשויות המס (HMRC), לדווח רבעונית על פליטות, ולשלם מס פחמן בהתאם לפליטות המגולמות במוצרים. כמו כן, תידרש אספקת נתוני פליטות מאומתים וחברות יידרשו לשתף פעולה עם ספקים בין-לאומיים כדי לאסוף מידע סביבתי, מה שעשוי לדרוש השקעה במערכות חדשות.

חברות שהנושא רלוונטי לגביהן - מייצאות לבריטניה מוצרים מהתחומים המושפעים או פועלות דרך שותפים מקומיים – יכולות להתחיל להיערך כבר עכשיו מבחינת תמחור ותהליכי דיווח, ולהיערך לכך שגם אם אינן פועלות ישירות בבריטניה, שותפים עסקיים או לקוחות מקומיים עשויים לדרוש מידע סביבתי. היערכות מוקדמת תסייע לשמור על רציפות עסקית.

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות שמייצאות לבריטניה מוצרים עתירי פחמן כמו אלומיניום, ברזל, פלדה, מלט, דשנים או מימן, או פועלות דרך מפיצים, שותפים או לקוחות מקומיים בבריטניה. רלוונטי גם לחברות תעשייתיות עם שרשראות אספקה בינלאומיות שיידרשו לספק נתוני פליטות מאומתים, ולחברות שכבר נערכות לרגולציות דומות באיחוד האירופי.

📄 לקריאת עדכון המדיניות המלא באתר ממשלת בריטניה:

Carbon border adjustment mechanism (CBAM): Policy update

🌡️ עשור של שיאים: 2015-2024 - התקופה החמה ביותר שנמדדה אי פעם

יש שיאים שהם לא בהכרח חיוביים. דוח חדש של הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) קובע כי השנים 2015 עד 2024 היו העשור החם ביותר מאז החלו המדידות, כאשר 2024 עקפה את 2023 והפכה לשנה החמה ביותר בהיסטוריה המתועדת.

הדוח מצביע על שילוב בין עלייה מתמשכת בפליטות גזי חממה לבין השפעת תופעת אל ניניו כגורמים מרכזיים לעלייה בטמפרטורות. בנוסף, נרשם שיא חדש גם בחום האוקיינוסים – הטמפרטורה הגבוהה ביותר ב-65 שנות מדידה.

למרות הנתונים המדאיגים, ה-WMO מדגיש כי קיימים מסלולים ישימים להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים, ובראשם הרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת והשקעה בתשתיות עמידות לשינויי אקלים.

הנתונים מחזקים את הצורך בהאצת טרנספורמציה ירוקה - לא רק כתגובה רגולטורית, אלא כהזדמנות עסקית. חברות שיפעלו מוקדם ייהנו מיתרון תחרותי, גישה למקורות מימון ירוקים, וחוסן תפעולי בטווח הארוך. חשוב ששיקולי אקלים יהיו חלק מהאסטרטגיה העסקית, ניהול סיכונים, התמודדות עם סיכונים תפעוליים ושרשרת אספקה.

למי זה רלוונטי במיוחד? לכל החברות, בכל מגזר. שינויי האקלים משפיעים על זמינות משאבים, יציבות שרשראות אספקה, תשתיות, בריאות עובדים, עלויות ביטוח, רגולציה ומוניטין. ההתחממות הגלובלית אינה רק אתגר סביבתי, אלא סיכון עסקי מערכתי. רלוונטי במיוחד לחברות המעוניינות להטמיע שיקולי אקלים באסטרטגיה, בניהול סיכונים ובתכנון לטווח ארוך.

📄 לקריאת הדו"ח המלא באתר WMO:

State of the Global Climate

📝 הטיפ שלנו

התחילו כבר עכשיו במיפוי פערים מול דרישות ה-CSRD - גם אם אינכם מחויבים לדיווח בשלב הראשון, היערכות מוקדמת תאפשר לכם להוביל, לאתר הזדמנויות, ולא להישאר מאחור ולהיות תגובתיים.

• התחילו בקטן, אבל התחילו: מיפוי פערים רגולטוריים או סביבתיים קטן יכול להניע שינוי ארגוני גדול.
• שלבו את צוותי ESG כבר בשלב התכנון: לא רק בדיווח, אלא גם בקבלת החלטות עסקיות.
• הכינו את הדירקטוריון: רגולציות חדשות יכולות לדרוש מעורבות ברמת ממשל תאגידי.
• השקיעו בשקיפות פנימית: מידע איכותי בתוך הארגון הוא הבסיס לדיווח חיצוני אמין.
• השתמשו בטכנולוגיה ככלי מפתח: מערכות ניטור, AI ודיגיטציה של שרשראות אספקה.