SustainAbility IL

🔍 ביטחון תזונתי בעידן של סיכונים גלובליים - מה חברות מזון ישראליות, יבואנים וקמעונאים צריכים לדעת 

בתקופה של שיבושים גיאופוליטיים, שינויי אקלים, מתיחות אזורית ותלות גבוהה בייבוא - נושא ביטחון המזון הופך לקריטי יותר מתמיד. עבור חברות הפועלות בשוק המקומי או תלויות בשרשרות אספקה בין-לאומיות ולוגיסטיקה מורכבת, נדרשת חשיבה מחודשת על עמידות, גיוון וניהול סיכונים, כולל סיכוני אקלים.

דוח חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שנכתב בשיתוף גופים אקדמיים וממשלתיים, מציע מתודולוגיה לניתוח סיכונים בשרשרות אספקה ומתמקד בשני ענפי ייבוא מרכזיים, דגנים ודגים. הדוח מזהה ריכוזיות גבוהה במיוחד במקורות הייבוא, לצד סיכונים סביבתיים, גאופוליטיים ותפעוליים שעלולים לשבש את הזרימה הסדירה של מזון לישראל.

ההמלצות המרכזיות כוללות:

1. גיוון מקורות הייבוא והפחתת תלות במדינות בודדות.
   
2. קידום ייצור מקומי, תוך ניתוח סיכונים סביבתיים ואקלימיים בישראל.
3. פיתוח חלופות תזונתיות למוצרים רגישים (כמו אמנון וסלמון).
4. חיזוק שיתופי פעולה עם מדינות מפתח, כולל תמיכה טכנולוגית בתמורה להתחייבות לייצוא.
5. התאמת חוזי אספקה ותקני ייבוא לתרחישי קיצון.

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות מזון, יבואנים, קמעונאים, יצרנים וגורמים בתעשייה החקלאית והתזונתית, במיוחד כאלה התלויים בייבוא חומרי גלם או פועלים בשוק המקומי הרגיש לשיבושים. לצד האתגרים, קיימת ההזדמנות לשיתופי פעולה אזוריים, כחלק מהיערכות אסטרטגית רחבה לביטחון מזון, תוך מינוף יתרונות טכנולוגיים ודיפלומטיים של ישראל.

📄 ניתוח הסיכונים לשרשרות אספקת המזון לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי לחצו כאן לכלי לניתוח סיכונים לשרשרות אספקה לישראל

🔍 סיכוני אקלים בדוחות החברות הציבוריות במדד ת"א 35: פער בין רגולציה למציאות בשטח

סיכוני אקלים, הכוללים השפעות פיזיות של שינויי אקלים (כמו בצורות, שיטפונות או עליית פני הים) וסיכונים הנובעים מהמעבר לכלכלה דלת פחמן (כגון רגולציה חדשה, טכנולוגיות מתפתחות או שינוי בהעדפות צרכנים) - הפכו בשנים האחרונות לנושא מרכזי עבור חברות, משקיעים ורגולטורים. הבנה וניהול של סיכונים אלו חיוניים להבטחת עמידות פיננסית, ניהול חשיפות וזיהוי הזדמנויות.

בספטמבר 2024 פרסמה הרשות לניירות ערך בישראל ממצאי ביקורת רוחב בנושא גילוי ודיווח בדבר סיכוני איכות סביבה בתאגידים מדווחים. הביקורת הצביעה על פערים מהותיים בגילוי, במיוחד בכל הנוגע לסיכוני אקלים, שלרוב לא זכו להתייחסות מספקת מצד החברות.

עם השלמת פרסום הדוחות הכספיים של חברות מדד תל-אביב 35, ביצענו בפרקטיקת ה-ESG של Deloitte בחינה של הדיווחים בפרק ד' ("דוח ברנע"), כדי לבדוק אם חל שינוי בהשוואה ל-2023. 

עיקרי הממצאים:

• הבנקים וחברות האשראי מובילים בגילוי בנושא סיכוני אקלים: ניתן לייחס זאת במידה רבה לנב"ת 345 שפרסם בנק ישראל, המנחה את המערכת הבנקאית בישראל להיערך לניהול סיכוני אקלים בהתאם ללוחות זמנים מוגדרים.
• פער בולט בין סביבה לאקלים: רוב החברות ייחדו מקום בדוח השנתי להשפעת סיכוני סביבה על פעילותן, ואולם מדובר רק בתיאור מילולי, ברוב המקרים ללא מיפוי עמוק של הסיכונים וניהולם. בנושא האקלים, כמחצית מהחברות במדד ת"א 35 המפרסמות דוח ברנע לא התייחסו כלל לסיכוני אקלים או שהתייחסו אליהם במילים ספורות ומבלי לספק ניתוח איכותני, כמותני או לדרגם. בצד החיובי: לפחות שלוש חברות דיווחו כי החלו ב-2024-2025 בתהליך לזיהוי, מדידה וניהול סיכוני אקלים - אך טרם הציגו תוצרים בדוחות.
• גילוי דל בסקטורים רגישים: גם חברות הפועלות בסקטורים אשר רגישים לשינויי האקלים ושצפויה השפעה מכרעת על עסקיהם, אינן מדווחות על סיכוני אקלים, ומכאן נובע שאינן מנתחות אותם או מנהלות אותם. כך למשל, אחת מהחברות במדד ת"א 35, העוסקת בתחומי נפט וגז, הסתפקה באמירה כי המפעילות בפרויקטים שבהם היא מחזיקה אחראיות על ניהול סיכוני הסביבה והאקלים בפרויקטים . 

למי זה רלוונטי במיוחד? לכל החברות מכל התחומים. סיכוני אקלים אינם מוגבלים לתחומי האנרגיה, התשתיות או הפיננסים (גם כמממנים), אלא משפיעים באופן רוחבי על יציבות פיננסית, שרשראות אספקה, נכסים ותפעול, רגולציה ומוניטין עסקי. ההבנה והניהול של סיכונים אלו אינם רק דרישה רגולטורית אלא כלי אסטרטגי להבטחת עמידות וצמיחה בסביבה עסקית משתנה.

📄 ריכוז ממצאי ביקורת רוחב בנושא גילוי ודיווח בדבר סיכוני איכות סביבה בתאגידים מדווחים (2024).

🔍 תקשורת סביבתית אפקטיבית: איך לדבר על קיימות בצורה שמייצרת ערך

סקירה חדשה שפורסמה ב-Harvard Business Review מציעה לחברות לבחון מחדש את הדרך שבה הן מתקשרות את פעילותן הסביבתית והחברתית, דווקא בתקופה שבה יש יותר ביקורת ציבורית, פוליטית ומשפטית על נושאי ESG, ולא לבחור באופציה של שתיקה, שעלולה לפגוע באמון הצרכנים - במיוחד בתקופה שבה כ-70% מהאמריקאים סבורים שחברות גדולות עושות מעט מדי כדי להתמודד עם שינויי אקלים. 

הימנעות עלולה לגרום להחמצת ערך עסקי משמעותי, כמו הפחתת עלויות בזכות צמצום פסולת, שימוש יעיל יותר במשאבים, חיסכון באנרגיה וחיזוק עמידות אנרגטית ולוגיסטית. בסקירה מוצעות דרכים ישימות לחיזוק האפקטיביות של המסרים:

1. להבין את הציפיות של עובדים, משקיעים ולקוחות ולתת להן מענה. צרכנים מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים בני קיימה, ועובדים מעדיפים חברות שפועלות לטובת הסביבה.
2. לשלב בין עובדות לסיפורים, כדי לחבר את הקהל רגשית. לדוגמה: במקום לדבר על "התחממות של 1.5 מעלות", נושא שאינטואיטיבי יותר להתחבר אליו הוא "שריפות, שיטפונות ומזג אוויר קיצוני". 
3. לצאת מגבולות הדוח השנתי ולייצר נוכחות בתחום הקיימות לאורך כל השנה.   

למי זה רלוונטי במיוחד? למנהלי קיימות, שיווק, תקשורת וקשרי משקיעים - במיוחד בארגונים שרוצים לחזק את הקשר עם לקוחות, עובדים ומשקיעים דרך תקשורת סביבתית אפקטיבית. פנו אלינו ונשמח לעזור בבניית אסטרטגיה מותאמת, כדי ליצור ערך.

📄 It’s Time to Update How Your Company Talks About Sustainability

🔍 מבט קדימה: מה חשוב לדעת על פישוט תקני הדיווח האירופיים?

EFRAG, הגוף האירופי לייעוץ בדיווח פיננסי האחראי על פיתוח תקני הדיווח על קיימות (ESRS) עבור האיחוד האירופי במסגרת רגולציית ה-CSRD, ממשיך בהתקדמות לפישוט תקני הדיווח. EFRAG פרסם סטטוס הכולל מספר צירי פעולה, במטרה להפחית ביותר מ-50% את מספר נקודות הדיווח המחייבות, כדי לצמצם את העומס הרגולטורי על חברות.

צירי הפעולה כוללים, בין היתר, פישוט הערכת מהותיות כפולה (Double Materiality), קיצור הדוחות, הטמעתם כחלק מהדיווח התאגידי הכולל, שינוי של דרישות גילוי מינימליות ועוד. 

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות הנערכות לדיווח בשנים הקרובות לפי רגולציית CSRD, לצוותי קיימות, משפט ורגולציה, ולכל מי שמעורב או צפוי להיות מעורב בהכנת דוחות קיימות לפי התקינה האירופית. רוצים לדעת אם התקנות חלות עליכם, מתי, ואיך ישולבו בדיווחים הכספיים? פנו אלינו ונשמח ללוות אתכם בבדיקה ובהיערכות מותאמת.

📄 דוח ההתקדמות של EFRAG בנושא פישוט תקני ESRS - יוני 2025