SustainAbility IL

🔍 דיווחי קיימות: כשדרישות ציות הופכות להזדמנות אסטרטגית

חוקי המשחק משתנים עם דיווחי קיימות מחייבים. החל מ-2025, ארגונים באירופה ומחוצה לה נדרשים לעמוד בהוראות תקנות CSRD - רגולציה שמחייבת דיווחים אחידים, מבוקרים ושקופים על השפעות סביבתיות, חברתיות וממשל תאגידי. הדרישות נכנסות לתוקף באופן הדרגתי, בהתאם לסיפים שנקבעו (כגון גודל הארגון, מחזור כספי, מספר עובדים או פעילות בזירה האירופית), ומחייבות היערכות מוקדמת, בניית תשתיות נתונים והטמעת ממשל תאגידי מותאם. חוקי המשחק החדשים הם יותר מאשר רק עמידה בדרישות רגולטוריות - זהו צעד משמעותי לקראת ניהול אחראי, בניית אמון עם בעלי עניין, והטמעת קיימות בליבת האסטרטגיה העסקית.

דוח חדש של Deloitte גלובל מציג תובנות מבוססות נתונים מ-200 ארגונים שדיווחו במסגרת הגל הראשון של CSRD (דוחות בגין שנת 2024). הדוח מנתח את האתגרים, המגמות וההזדמנויות בענפי הפיננסים, הצריכה, הטכנולוגיה, האנרגיה והבריאות, ומראה כיצד ארגונים מובילים הופכים את הדרישה הרגולטורית למנוף לצמיחה, חדשנות ובניית אמון.

בין ההמלצות המרכזיות לחברות: שימוש בהערכת מהותיות כפולה (Double Materiality) למיפוי סיכונים, הזדמנויות והשפעות סביבתיות (IROs); שילוב דיווחי קיימות בתהליכי קבלת החלטות, ניהול סיכונים והקצאת משאבים; השקעה במערכות נתונים גמישות ואמינות, ובשקיפות מול בעלי עניין; הגדרת יעדים שאפתניים ודינמיים, מגובים באחריות ובמדדים מדעיים; ושיתוף פעולה בין-ארגוני והטמעת ממשל תאגידי אפקטיבי. הדוח מספק מפת דרכים ענפית שמאפשרת לארגונים ללמוד מהחברות המתקדמות בענף ולהבין אילו תחומים דורשים חיזוק מיידי.

אז למה זו גם הזדמנות ולא רק עומס בירוקרטי? עמידה בדרישות הדיווח יכולה להפוך לכלי אסטרטגי: תשתית נתונים מסודרת מאפשרת תובנות ניהוליות, שיפור תכנון והסתגלות מהירה לשינויים. הדיווח יכול להוות מנוף לחדשנות, לחיזוק אמון המשקיעים ולניהול סיכונים טוב יותר.

למי זה רלוונטי במיוחד?  למנהלים בתחום הקיימות, מנהלי סיכונים, אנשי כספים, משפט וטכנולוגיה - ובעיקר לארגונים הפועלים בזירה האירופית או נדרשים להיערך לסטנדרטים מתקדמים של גילוי וניהול קיימות. עבור חברות רבות, CSRD הוא לא נקודת פתיחה אלא המשך ישיר של אסטרטגיות קיימות, בעוד שאחרות נדרשות לשינוי עמוק ומשמעותי. נשמח לשוחח על האופן שבו התובנות מהדוח יכולות לתמוך באסטרטגיית הקיימות של הארגונים שלכם ובהיערכות לדיווח מחייב.

לקריאת הדוח

🔍 מה אנשים באמת חושבים, מרגישים ועושים בנוגע לקיימות

המודעות הסביבתית משפיעה על הדרך שבה אנחנו צורכים, עובדים, משקיעים, מתניידים ומקבלים החלטות אישיות ועסקיות. כדי להבין את השינויים האלה לעומק, Deloitte עורכת פעמיים בשנה סקר עולמי מקיף, שמשרטט את הלך הרוח הציבורי בנוגע לשינוי האקלים. הסקר, שנערך בקרב 20 אלף משתתפים מכ-20 מדינות, בוחן כיצד המודעות הסביבתית משפיעה על ההתנהגות בבית, בעבודה ובמרחב הציבורי. התובנות מהסקר מספקות תמונה עדכנית על השינויים בתפיסות, רגשות והרגלים, ומסייעות לארגונים להבין את הלך הרוח של עובדים, צרכנים וקהילות.

מה עולה מהסקר החצי שנתי האחרון?

• אירועי אקלים קיצוניים הופכים לחוויה נפוצה: יותר ממחצית מהמשיבים דיווחו שחוו גלי חום חריגים, שיטפונות, שריפות או סופות עזות בשנים האחרונות, והחוויה האישית הזו מגבירה את התחושה שמדובר במצב חירום.
• הרוב המוחלט מאמין ששינוי האקלים נגרם על ידי פעילות אנושית: נתון עקבי שהולם את הקונצנזוס המדעי, עם שיעור נמוך מאוד של ספקנים.
• רגשות חזקים בקרב צעירים: בני 18-34 מדווחים על רגשות כמו פחד, אשמה, תקווה ונחישות ביחס לשינוי האקלים, יותר מאשר קבוצות גיל מבוגרות.
• השפעה על החלטות אישיות: כמחצית מהמשיבים שוקלים את שינוי האקלים בהחלטות כמו מעבר דירה, רכישות, השקעות ואפילו בחירת מקום עבודה.
• פער בציפיות ממעסיקים: רק 38% מהמשיבים חושבים שהמעסיק שלהם עושה מספיק בתחום הקיימות - ירידה לעומת שנים קודמות. כרבע מהעובדים שוקלים לעבור למעסיק שמחויב יותר לנושא.

למי זה רלוונטי במיוחד? מנהלים בכירים בחברות - למעקב אחר מגמות עולמיות ולביסוס קיימות כחלק מהאסטרטגיה העסקית; מנהלי ESG וקיימות - להבנת הלך הרוח הציבורי ותרגום הציפיות ליעדים מדידים; מנהלי הון אנושי - להתאמת מדיניות פנים ארגונית לציפיות עובדים, במיוחד צעירים; מנהלי סיכונים ותפעול - להיערכות לשיבושים תפעוליים בעקבות אירועי אקלים, שכן דיווח על חוויות קיצון הולכות וגוברות מהווה איתות לצורך בהיערכות לשיבושים תפעוליים. רוצים להבין איך המגמות האלה משפיעות על הארגון שלכם? נוכל ללוות אתכם בהטמעת תובנות אל תוך האסטרטגיה העסקית, ניהול הסיכונים והתקשורת עם בעלי עניין.

להרחבה

🔍 משקיעים בהתייעלות אנרגטית בתעשייה? בואו להרוויח מזה

משרדי האוצר, האנרגיה והגנת הסביבה, יחד עם משרד הכלכלה והרשות להשקעות, יצאו עם מסלול מענקים חדש עבור עוסקים מורשים ותאגידים תעשייתיים בעלי מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל. מטרת המסלול היא סיוע לפרויקטים להפחתת צריכת דלקים, להתייעלות בצריכת חשמל ולהפחתת פליטות גזי חממה.

הסיוע ניתן בשני מסלולים: פרויקטים לצמצום שימוש בדלקים ופרויקטי התייעלות בחשמל - בשיעור של 25%-30% במסלול הדלקים ו-40%-50% במסלול החשמל. ניתן לבקש סיוע עבור עד 3 אתרים, בתקרת מענק של עד 3.5 מיליון שקל למסלול ועד 10.5 מיליון שקל בסך הכול.

למי זה רלוונטי? למפעלים ועסקים תעשייתיים המעוניינים להקטין עלויות אנרגיה, לשפר יעילות תפעולית ולעמוד ביעדי קיימות, תוך קבלת תמיכה כספית משמעותית להשקעות. הגשת הבקשות פתוחה עד 15 בספטמבר 2025.

מעוניינים לבדוק את זכאותכם ולמקסם את הסיכוי לקבלת המענק? קראו כאן בחוזר הלקוחות שלנו.

🔍 תחזית עונתית בישראל: חום קיצוני, פחות גשם - ומה זה אומר עבור עסקים ורשויות?  

חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר, גבוה יותר. אבל עד כמה? השירות המטאורולוגי בישראל מציג תחזיות עונתיות שמבוססות על מודלים גלובליים מותאמים לישראל. המגמה ברורה: טמפרטורות גבוהות מהממוצע וסיכוי לגשמים נמוכים מהרגיל, המשך עומסי חום, קצב אידוי גבוה, ופוטנציאל להחמרת יובש בקרקע.  

הצפי הוא שבחודשים אוקטובר עד דצמבר 2025 כמויות הגשם ימשיכו להיות נמוכות ביחס לממוצע הרב שנתי לתקופה של השנים 1993-2016. באזור צפון הארץ והמרכז הן ינועו סביב 70%-80% ובאזור דרום הארץ 50%-70%. הטמפרטורות בתקופה שמספטמבר עד נובמבר 2025 צפויות להיות גבוהות ב-0.5 מעלות צלזיוס ביחס לממוצע הרב שנתי. 

• סיכוני האקלים עולים לנו: חום קיצוני מגביר את צריכת האנרגיה (קירור), מעלה סיכוני בריאות, השקעת משאבים גבוהה יותר בשמירה על איכות המזון והתרופות, ומאיץ בלאי תשתיות.
• השפעה על תעשייה וחקלאות: פחות מים זמינים, עלויות השקיה גבוהות יותר, ופגיעה בשרשראות אספקה, פגיעה בפריון עובדים.
• השפעה על ערים: עומסי חום מחייבים תכנון הצללה, קירור עירוני והיערכות לשירותי חירום.

מומלץ לחברות להכין או לבחון מחדש תוכניות ניהול סיכוני אקלים, במיוחד בתחומי אנרגיה, מים ותשתיות; לשקול השקעות בהתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות - כדי לצמצם עלויות ולהקטין חשיפה לרגולציה עתידית; ולהיערך לניהול משברים ותרחישי קיצון - כולל תרחישי חום קיצוני והפסקות חשמל.

למי זה רלוונטי במיוחד? מנהלי סיכונים ו-ESG, הנהלות בכירות, וגורמי תפעול הנערכים בחברות להתמודדות עם תופעות וסיכונים שונים כמו: בלאי מואץ של תשתיות וציוד, ניהול מים, השפעה על שרשראות אספקה, ומבצעים בחינת עומסים ותכנון חלופות. נוכל לסייע בהערכת סיכוני אקלים, בניית תוכניות הסתגלות וייעוץ לפתרונות פרקטיים.

למידע נוסף

🔍 איך מבטחים את שינויי האקלים?

אם היינו אומרים לכם שעלות כוללת של אסונות טבע בשנת 2023 הסתכמה בעולם בסכום כולל של 380 מיליארד דולר, כאשר רק 118 מיליארד היו מבוטחים, לא הייתם רוצה לעשות עם זה משהו?

הצטרפו אלינו לוובינר בשיתוף פוליסה, עיתון הביטוח הפנסיה והפיננסים, שבו נתמקד בסוגיות השונות של משבר האקלים וההזדמנויות שהוא מייצר - מעיניהן של חברות הביטוח והמשקיעים המוסדיים, כולל:הצגת כלי ייחודי למיפוי סיכוני אקלים באמצעות בינה מלאכותית; זווית שוק הפחמן שהופך יותר רלוונטי לחברות רבות הן בפן קיזוז הפליטות והן בפן השקעות וחדשנות; הצגת נקודת המבט של המבטחים ודיון

הוובינר יתקיים ביום שלישי, 16.9.25 בשעה 17:00.

נשמח לראותכם!

נרשמים כאן