SustainAbility IL - October 2025

במציאות הנוכחית של חוסר ודאות מתמשך - ביטחוני, כלכלי וחברתי - נושאי קיימות ו-ESG מהווים מנוף לחוסן ארגוני. שמירה על שקיפות, אחריות וערכים סביבתיים וחברתיים יכולה לחזק את האמון של לקוחות, עובדים ומשקיעים, ולבסס מיצוב תחרותי.

גם החודש, אנו בפרקטיקת ה-ESG של Deloitte ישראל, מבקשים לשתף אתכם.ן בתובנות, מגמות ורגולציות עדכניות מעולמות הקיימות, הסביבה, החברה והממשל התאגידי (ESG). העדכון החודשי שלנו נועד לספק לכם.ן ערך מקצועי וכלים פרקטיים שיסייעו לכם.ן להוביל את תחום ה-ESG בארגון - מתוך חיבור לעולמות העסקים, הרגולציה והחדשנות.

אתם.ן מוזמנים להעביר את העדכון החודשי לגורמים נוספים בארגונכם ולהרחיב את הדיון בנושא.

ביטוח, אקלים ומה שביניהם: כלים, תובנות והיערכות לעתיד

בחודש ספטמבר 2025 קיימנו בפרקטיקת ה-ESG של Deloitte ישראל, בשיתוף עיתון פוליסה, וובינר בנושא סיכוני אקלים בתחום הביטוח. הדיון עסק בהשפעות משבר האקלים על מגזר הביטוח גם בכובעו כמשקיע מוסדי בעולם ובישראל, תוך התייחסות לנתונים עולמיים ולמגמות מקומיות. בדיון עלו סוגיות כמו העלייה בתדירות ובעוצמת אסונות טבע; הפערים בכיסוי הביטוחי; תגובת חברות הביטוח הגלובליות, כולל העלאת מחירים, צמצום תחומי פעילות ונסיגה מאזורים בסיכון גבוה; והאתגר שבניהול סיכוני אקלים בשוק המקומי. בוובינר הוצגו כלים חדשניים, דוגמאות לפתרונות פרואקטיביים, והמלצות להיערכות רגולטורית, חיתומית וטכנולוגית.

בוובינר השתתפו מנהלים בכירים בחברות הביטוח ובאקו-סיסטם, אקטוארים, מנהלי סיכונים, ומשקיעים מוסדיים. הדוברים: אירנה בן יקר, מנהלת פרקטיקת ה-ESG של Deloitte  ישראל; נדב מנסדורף, מנכ"לHigh hopes , שהציג את שוקי הפחמן והזדמנויות לקיבוע פחמן; ד"ר רון דמבו, מייסד RiskThinking.ai, שהציג כלי טכנולוגי מבוסס AI לזיהוי ומדידת סיכוני אקלים בנכסים שונים; ואורי לביא מעיתון פוליסה, ששוחח עם עו"ד אורן אשד, סמנכ"ל בכיר בהפניקס, שסיפק הצצה להתמודדות של חברת ביטוח ישראלית עם סיכוני אקלים בפועל.

הוובינר הדגיש את החשיבות של שילוב ביטוח כבר בשלב תכנון הפרויקטים, פיתוח תוכניות מעבר להפחתת פליטות ואימוץ מודלים של ביטוח רב-שנתי – זאת, כדי להפוך את חוסר הוודאות סביב שינויי האקלים כהזדמנות לפיתוח פתרונות מותאמים, תוך שימוש בחדשנות ובמודלים מתקדמים.

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות ביטוח ולמנהלי סיכונים, אקטוארים ומשקיעים מוסדיים - כל מי שפועל בענף הביטוח בישראל ומבקש להיערך לשינויים בשוק, לנהל סיכוני אקלים בצורה אחראית ולפעול באופן פרואקטיבי, עוד לפני שהרגולציה תחייב זאת. פרט לשחקני סקטור הביטוח, הדברים רלוונטיים לכל ארגון, חברה עסקית, יזמית, משקיעים מוסדיים או גופים ציבוריים בישראל, שכן  אימוץ כלים חדשניים, בחינת שיתופי פעולה מקצועיים והיערכות מוקדמת יאפשרו לארגונים להבטיח יציבות, נגישות והגנה מיטבית בעידן של אי-ודאות אקלימית.

להקלטת הוובינר - לחצו כאן

קליפורניה מעלה את הרף: רגולציית אקלים חדשה ואיך נערכים אליה?

מדינת קליפורניה שבארה"ב ממשיכה להתקדם בכל הקשור לשכלול הדיווח הנוגע לפליטות גזי חממה וניהול סיכונים פיננסיים הנובעים משינויי האקלים בקרב חברות הפועלות בשטחה. שני חוקים מרכזיים: SB 253 ו SB 261-ממשיכים לעבור משוכות משפטיות, נכנסים לתוקף בקרוב, ומובילים חברות שיש להן עסקים בקליפורניה להיערך לדיווח.

בחודש ספטמבר 2025 פורסמה טיוטת צ'קליסט ל-SB 261, המפרטת את דרישות הגילוי המינימליות בנוגע לסיכוני אקלים, כולל תבניות דיווח איכותניות וכמותיות בהתאם למסגרת ה-TCFD (Task Force on Climate-related Financial Disclosures)  גוף בינלאומי המגדיר סטנדרטים לדיווח על סיכוני אקלים והשפעותיהם על פעילות פיננסית.

הרגולציה עתידה להיכנס לתוקף בשלבים: 

• SB 261: חיוב חברות עם הכנסות שנתיות כוללות לחברה הגבוהות מחצי מיליארד דולר אשר עושות עסקים בקליפורניה, לפרסם אחת לשנתיים דוח פומבי על סיכוני אקלים פיננסיים והצעדים שננקטו להתמודדות עימם, כאשר הדיווח הראשון מתקרב במהירות ויידרש עד 1 בינואר 2026. הדוח צריך להיערך לפי עקרונות TCFD, וכולל תבניות דיווח איכותניות וכמותיות.
• SB 253: חיוב חברות עם הכנסות שנתיות כוללות לחברה הגבוהות ממיליארד דולר אשר עושות עסקים בקליפורניה, לדווח מדי שנה על פליטות גזי חממה מכלולים 1 ו-2 החל מ-2026 (על בסיס נתוני 2025), ודיווח על פליטות מכלול 3 החל מ-2027 (על בסיס נתוני 2026). הדיווח מחייב אימות צד שלישי עצמאי, וכולל קנסות משמעותיים על אי-ציות, דיווח כוזב או השמטות.

למי זה רלוונטי במיוחד? היערכות לרגולציה החדשה בקליפורניה רלוונטית במיוחד לחברות ציבוריות ופרטיות גדולות (הרגולציה הגדירה ספי כניסה לרף הכנסות גלובלי פר חברה) עם פעילות עסקית, פיננסית או תפעולית כלשהי במדינת קליפורניה, לרבות חברות טכנולוגיה, תעשייה, קמעונאות, שירותים, נדל"ן, אנרגיה, תחבורה, מזון ובריאות. מומלץ לכל חברה בעלת פעילות בקליפורניה, קטנה כגדולה, לבצע מיפוי חשיפה רגולטורית במסגרתו ייבחן אם החוקים חלים על פעילות החברה וכן לבצע מיפוי פערים מול חובות הדיווח – כולל בדיקת איכות נתוני הפליטות, מוכנות לאימות צד שלישי וניהול סיכוני אקלים. היערכות מוקדמת תאפשר עמידה בדרישות, הסרת איום קנסות, הפחתת סיכונים והזדמנות להוביל בתחום.

לטיוטת הצ'קליסט: לחצו כאן 

זרקור על ה-S ב-ESG: נערכים להקלות בדיווחי ESRS החברתיים

חברות רבות שמות דגש על ההיערכות לדיווח הסביבתי במסגרת CSRD ו-ESRS, אך חשוב לזכור שגם הפן החברתי (Social) עובר בימים אלה שינוי מהותי. 

CSRD (Corporate Sustainability Reporting Directive) היא רגולציה אירופית שמחייבת אלפי חברות באירופה, כולל חברות ישראליות עם פעילות באירופה בהיקפים שנקבעו, לדווח באופן מובנה, אחיד ומעמיק על נושאי קיימות והשפעות סביבתיות, חברתיות וממשל תאגידי (ESG). הדיווח מתבצע לפי תקני ESRS (European Sustainability Reporting Standards), שנכתבים ומנוהלים על-ידי EFRAG - גוף אירופי עצמאי המייעץ לנציבות האירופית ומוביל את פיתוח תקני הדיווח בנושאי קיימות.

באחרונה פורסמו טיוטות מתוקנות לתקנים החברתיים (S1-S4) על-ידיEFRAG , במסגרת מהלך רחב להקלת העומס הרגולטורי. לפי בדיקת Deloitte, הדרישות החדשות צפויות להפחית ביותר מ-60% את כמות הדיווחים הנרטיביים והנתונים, לצמצם משמעותית את הפירוט והפילוחים, ולאפשר גמישות רבה יותר בהצגת המידע. זהו שינוי מהותי, אבל גם לאחר הצמצום המשמעות היא שחברות שעד כה לא ניהלו את הנושא החברתי באופן שיטתי יצטרכו לצמצם פערים.

הדרישות החדשות מפחיתות כפילויות, מצמצמות דיווחים טכניים שאינם מהותיים, ומאפשרות לארגון לבנות תהליך דיווח חברתי מדורג ויעיל, ואולם הן אינן פוטרות את החברות מלנהל נושאים חברתיים כמו זכויות עובדים, גיוון, בריאות ובטיחות, שכר הוגן, זכויות אדם ועוד, ולדווח עליהם בצורה יעילה, ממוקדת ומותאמת לפרקטיקות הקיימות. 

אנו נותנים כאן דגש מיוחד לנושאים אלו שכן הם נדרשים להיות מדווחים לגבי שרשרת הערך של החברה ולא רק לגבי עצמה, וזה מציב אתגר עבור חברות שלהן שרשרת אספקה במדינות בעלות סיכון גבוה לזכויות אדם ושאר הנושאים. לחברות ישראליות פרטיות וציבוריות – הפועלות באירופה או שצפויות להיכנס תחת תחולת הרגולציה, זהו חלון הזדמנויות להיערכות מוקדמת, תוך ניצול ההקלות החדשות לבניית תשתית דיווח חברתית אפקטיבית.

למי זה רלוונטי במיוחד? להנהלות ארגונים גדולים, חברות בינלאומיות, חברות ציבוריות ופרטיות באירופה ובישראל שפועלים באירופה ויעמדו בדרישות הסף להחלת הרגולציה; למנהלי ESG, יועצים משפטיים ומנהלי סיכונים - שיכולים להפוך את דרישות הרגולציה למנוף לשיפור תהליכים, הפחתת סיכונים תפעוליים, והגברת מוכנות לביקורות רגולטוריות. רוצים לבדוק היכן אתם עומדים וכיצד להיערך נכון? נשמח לסייע לכם בבחינת ההשפעות, מיפוי פערים, התאמת תהליכים, בניית תהליכי דיווח והטמעת השינויים.

לפירוט ולהרחבה: לחצו כאן

בין רגולציה להזדמנות: לקראת תוכנית לאומית כחול-לבן לצמצום בזבוז מזון

המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף משרד החקלאות וביטחון המזון, גיבש תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון בישראל. התוכנית, שגובשה בליווי ועדה בין-משרדית רחבה ותוך שיתוף עשרות בעלי עניין מהמגזר העסקי, הרשויות המקומיות, החברה האזרחית והאקדמיה, מציגה לראשונה מסגרת אסטרטגית כוללת להתמודדות עם התופעה.

היקף אובדן ובזבוז המזון בישראל משמעותי: מדי שנה נזרקים כ-2.6 מיליון טונות מזון - כ-37% מהייצור המקומי, בעלות של מעל 23 מיליארד שקל. מעבר להיבט הכלכלי, מדובר בבזבוז משאבי מים, קרקע ואנרגיה, בפליטות מזהמים, ובהחמרה של אי-ביטחון תזונתי – ולפי הנתונים, בישראל חיים כ-2.18 מיליון איש באי-ביטחון תזונתי. כ-44% מהמזון האבוד מוגדר כבר-הצלה, כלומר ניתן היה להצילו ולהעבירו לאוכלוסיות הזקוקות לכך.

התוכנית כוללת חמישה מהלכים מרכזיים: שיפור הנגשת מידע, חיזוק הרגולציה, עידוד שינוי התנהגות, הרחבת הצלת מזון, וחיזוק התיאום בין מגזרים. לצד זאת, קיים דגש על פיתוח תשתיות, חדשנות, חינוך, תמריצי מס, פיילוטים לתמחור דינמי, כלים דיגיטליים להסטת עודפים, והקמת מערכים אזוריים למזון אבוד. היעדים שנקבעו: הפחתה של 25% באובדן ובזבוז המזון עד 2050 (תרחיש מתון), או 50% בתרחיש מתקדם, וכן יעד משנה להצלת 10%-19% מהמזון האבוד עד 2050.

מדובר בתוכנית ממשלתית שאפתנית, והיישום בפועל תלוי בהמשך מחויבות ממשלתית, בתקציבים, בשיתופי פעולה עם המגזר העסקי והחברתי, ובהתגייסות של כלל השחקנים בשרשרת הערך. חלק מהצעדים דורשים חקיקה, רגולציה חדשה, השקעה בתשתיות, שינויי תרבות ארגונית והטמעת טכנולוגיות. אבל באמצעות תוכנית זו, המדינה מאותתת מה יהיו הכיוונים העתידיים ומה היא מצפה גם מהמגזר העסקי.

למי זה רלוונטי במיוחד? לכל חברה ישראלית הפועלת בשרשרת הערך של המזון - חקלאות, תעשייה, קמעונאות, שוק מוסדי וגם משקי בית, צפויה להידרש להיערכות חדשה: ניהול עודפים, תרומות מזון, תיעוד ודיווח, שיתופי פעולה עם עמותות הצלה, הטמעת טכנולוגיות בקרה, תמחור דינמי, חינוך והדרכת עובדים. מומלץ להתחיל כבר עכשיו במיפוי תהליכים, זיהוי נקודות בזבוז, בניית שיתופי פעולה, והיערכות לדרישות רגולטוריות חדשות. נשמח ללוות אתכם בהיערכות, בבניית תהליכים, בפיתוח פתרונות ועקרונות להטמעת תרבות ארגונית לצמצום בזבוז מזון.  

למי זה רלוונטי במיוחד? לכל חברה ישראלית הפועלת בשרשרת הערך של המזון - חקלאות, תעשייה, קמעונאות, שוק מוסדי וגם משקי בית, צפויה להידרש להיערכות חדשה: ניהול עודפים, תרומות מזון, תיעוד ודיווח, שיתופי פעולה עם עמותות הצלה, הטמעת טכנולוגיות בקרה, תמחור דינמי, חינוך והדרכת עובדים. מומלץ להתחיל כבר עכשיו במיפוי תהליכים, זיהוי נקודות בזבוז, בניית שיתופי פעולה, והיערכות לדרישות רגולטוריות חדשות. נשמח ללוות אתכם בהיערכות, בבניית תהליכים, בפיתוח פתרונות ועקרונות להטמעת תרבות ארגונית לצמצום בזבוז מזון.  

להרחבה ולמידע נוסף על התוכנית: לחצו כאן