קיימות חכמה: כשה-AI הופך תשתיות לעמידות, חסכוניות ועתירות ערך

לפי דוח AI for infrastructure resilience של Deloitte Global  מיוני 2025, אסונות טבע צפויים לגרום לנזקים שנתיים של כ־460 מיליארד דולר עד 2050 - יותר מכפול מהממוצע של 15 השנים האחרונות. 

הבינה המלאכותית (AI), כטכנולוגיה שמסוגלת לבצע משימות מורכבות, מציעה כלים רבי עוצמה לחיזוק עמידות תשתיות בשלושה שלבים: תכנון, תגובה והתאוששות. שימוש ב-AI לבדו יכול לחסוך כ־70 מיליארד דולר בשנה - כ־15% מהנזקים הצפויים עד 2050. עם שיפור היכולות הצפוי, החיסכון עשוי להגיע ל־110 מיליארד דולר בשנה.

1. תכנון - חיזוי ומניעה:
   AI מאפשר ניתוח סיכונים, סימולציות והיערכות מוקדמת, ומחזק את הקשר בין קיימות, חדשנות ועמידות תשתיות. לדוגמה, שימוש ב־Digital Twins, מודלים דיגיטליים של תשתיות, אפשר לערים כמו ליסבון לדמות שיטפונות עתידיים ולתכנן מערכות ניקוז מותאמות, מה שהוביל במקרה שלה לחיסכון של יותר מ-100 מיליון דולר בנזקים פוטנציאליים. גם בתחום האנרגיה, תחזוקה חזויה מבוססת AI מאפשרת לזהות תקלות מראש, להפחית השבתות ולשפר את היעילות. ניתוח של Deloitte בטורבינות רוח ימיות בבריטניה, לדוגמה, העלה כי תחזוקה חזויה הפחיתה את זמן ההשבתה ב־15%, חסכה 20% בעלויות תיקון, והביאה לעלייה של עד 6% בהכנסות השנתיות - בזכות זמינות גבוהה יותר של הטורבינה לייצור חשמל.
2. תגובה - זיהוי בזמן אמת:
   במהלך אירוע, מערכות התרעה מוקדמות מבוססות AI מנתחות בזמן אמת נתוני מזג אוויר, רעידות אדמה או עשן, ומספקות התרעות מדויקות. באוסטרליה, למשל, מערכות אלה הצליחו לזהות שריפות בשלב מוקדם ולחסוך בין 100 ל־300 מיליון דולר בשנה. יכולות אלו מאפשרות תגובה מהירה, פינוי אוכלוסייה והגנה על תשתיות חיוניות.
3. התאוששות - שיקום מואץ:
   לאחר אסון, שימוש ב-AI תורם לשיקום מהיר ויעיל. כלי כמו OptoAI של Deloitte מאפשרים הערכת נזקים מדויקת באמצעות רחפנים וסריקות תלת ממדיות, מה שמקצר את זמן התיקון, למשל, של גגות בתים שנפגעו. בנוסף, שימוש ב-AI מסייע בתעדוף משאבים, תכנון מסלולי חירום, והפחתת בזבוז חומרים.

תכנון, תגובה והתאוששות קריטיים בתקופה זו בה באופן גלובלי אירועי אקלים קיצוני מתגברים: סופות כיום הן הגורם המרכזי לנזקים, בשל תדירותן, עוצמתן והתפשטותן הגיאוגרפית; נזקים מגלי חום ושריפות צפויים לעלות משמעותית עד 2050, בהתאם למגמות ההתחממות הגלובלית; ובקטגוריה זו של אירועים קיצוניים נכללות גם רעידות אדמה, שאמנם אינן צפויות לעלות בתדירותן, אך הנזקים הכלכליים יתעצמו מכיוון שיש יותר תשתיות יקרות באזורים פגיעים. כלומר, ככל שערים מתפתחות ומושקעים בהן יותר משאבים, כך גם הנזק האפשרי במקרה של אסון עולה.

עמידות תשתיות אינה רק עניין הנדסי, היא ליבתית לאסטרטגיית קיימות עסקית. כך השקעה ב-AI לתשתיות עמידות יוצרת ערך משולש: הגנה על נכסים פיזיים, צמצום סיכונים פיננסיים, ותרומה ליעדים סביבתיים וחברתיים. 

עמידות נתפסת לעיתים כתגובה לאירוע, סובבת סביב שאלות כמו איך מתאוששים מאסון, איך מצמצמים נזק. היא הרבה יותר מזה - עמידות היא יתרון תחרותי. ארגונים המשקיעים מראש בעמידות באמצעות AI, תכנון חכם, תחזוקה חזויה ועוד, לא רק מגנים על עצמם, אלא גם מצמצמים עלויות עתידיות, משפרים את אמינות השירות, עומדים בדרישות רגולציה מתקדמות, מושכים השקעות בזכות ניהול סיכונים טוב יותר ומחזקים את המוניטין והאמון הציבורי.