איך חברות משקיעות את תקציבי ה-AI שלהן? חמישה דברים שמנהלים חייבים לדעת

בשנה האחרונה נדמה שכל שיחת מסדרון בארגון מסתיימת במילים "AI" או "Gen AI" אבל מאחורי כל ההייפ, נשאלת השאלה – היכן באמת מושקעים תקציבי ה-AI של החברות, ומה אפשר ללמוד מהשחקנים הגדולים בזירה? הנה חמש תובנות מרכזיות, עם כמה נתונים שיגרמו גם למנהלי כספים להרים גבה (או לפחות לחייך).

פחות פיילוטים, יותר פרויקטים אמיתיים
לפי דוח עדכני של Deloitte, יותר מ-60% מהחברות הגדולות כבר עברו משלב הפיילוטים לפרויקטים ממשים שמוטמעים בליבת העסקים. כלומר, עידן ה-"בואו ננסה ונראה" מפנה את מקומו ל-"בואו נשנה את העסק". החברות משקיעות משאבים לא רק בניסויים, אלא ביישומים שמייצרים ערך עסקי מדיד.

ההשקעה הגדולה – באוטומציה ושיפור תהליכים
התחום החם ביותר לתקציבי AI הוא אוטומציה של תהליכים עסקיים. 44% מהחברות שהשתתפו בסקר שלנו ציינו שזהו היעד המרכזי להשקעה. הסיבה ברורה: אוטומציה חכמה לא רק חוסכת זמן וכסף, אלא גם מפנה את העובדים לעסוק במשימות יצירתיות יותר (או לפחות כאלה שדורשות פחות קפה).

הון אנושי: לא רק רובוטים – גם אנשים
נכון, כולם מדברים על בינה מלאכותית, אבל 58% מהחברות הגדולות משקיעות חלק ניכר מהתקציב בהכשרת עובדים ובפיתוח מיומנויות חדשות. צריך לזכור, שבסופו של יום, ההצלחה תלויה לא רק בטכנולוגיה, אלא גם ביכולת של הארגון להטמיע תרבות למידה מתמדת. אחרי הכל, גם המודל הכי מתקדם צריך מישהו שידע להפעיל אותו (ולפעמים גם לכבות ולהדליק מחדש).

שיקולי אבטחת מידע ואתיקה – לא רק "לצאת ידי חובה"
ההשקעה באבטחת מידע ובאתיקה של AI תופסת תאוצה: סקר שערכנו בשלהי 2024 הראה, כי 39% מהחברות הגדולות מייעדות לכך תקציב ייעודי, לעומת 27% בלבד בשנה שעברה. הסיבה ברורה – אף אחד לא רוצה להתעורר לכותרת ראשית על דליפת נתונים או בוט שיצא משליטה. השקעה בתחום הזה היא לא רק רגולציה – היא גם שמירה על אמון הלקוחות.

ROI (או: המנהלים רוצים תוצאות – ומהר)
מנהלי טכנולוגיה ומנכ"לים מצפים לראות החזר השקעה (ROI) תוך 12-18 חודשים מהשקת פרוייקטי AI. זה מסביר מדוע רוב התקציבים מופנים לפרויקטים עם תוצאה עסקית ברורה ומדידה – כמו שיפור שירות לקוחות, אופטימיזציה של שרשרת אספקה, או חיזוי ביקושים. בקיצור, פחות "שואו-אוף" טכנולוגי, יותר ערך עסקי.

שיתופי פעולה עם סטארט-אפים וספקים חיצוניים
עוד מגמה בולטת: 41% מהחברות בוחרות להשקיע בשיתופי פעולה עם סטארט-אפים וספקי טכנולוגיה חיצוניים, במקום לפתח הכל לבד. זה מאפשר גמישות, חדשנות והאצה של תהליכי הטמעה – כי לפעמים עדיף לרכב על הגל מאשר להמציא את הגלשן.

לסיכום
תקציבי ה-AI של החברות כבר לא שמורים רק ל"צעצועים של מחלקת החדשנות". הם מושקעים היום בליבת העסקים, בהכשרת עובדים, באבטחת מידע ובשיתופי פעולה חיצוניים – והכל במטרה לייצר ערך עסקי אמיתי, מדיד ומהיר. אז בפעם הבאה שמישהו ישאל "מה עשיתם עם תקציב ה-AI?" תוודאו שאתם יכולים לענות בביטחון: "השקענו איפה שזה באמת משנה".