הבשלות הארגונית לאימוץ AI בישראל: תמונת מצב עדכנית

הבינה המלאכותית (AI) משנה את פני הכלכלה והחברה בישראל, אך עד כמה הארגונים במשק הישראלי ערוכים לאתגרי העידן החדש? כדי לענות על שאלה זו, ערכנו ב-Deloitte ישראל סקר מקיף בקרב כ-500 בכירים במגוון רחב של מגזרים, במטרה לבחון את רמת הבשלות וההיערכות לאימוץ טכנולוגיות AI.  

הסקר נערך בקרב חברי הנהלה בכירה, המייצגים את כלל המגזרים – הייטק, פיננסים, מדיה ותקשורת, אנרגיה, נדל"ן, שירותים מקצועיים, בריאות, תעשייה, קמעונאות, מגזר ציבורי ועוד. התמונה שמתקבלת היא מורכבת ומעוררת מחשבה: מצד אחד, קיימת מודעות גבוהה לפוטנציאל האדיר של AI; אך מצד שני, רק מיעוט מהארגונים נמצאים ברמת מוכנות מספקת. 

בין מודעות לבשלות: הפערים המרכזיים 
רוב מוחלט של המשיבים (כ-80%) סבורים כי ל-AI צפויה להיות השפעה משמעותית על סביבת הפעילות הארגונית שלהם. עם זאת, כ-70% הודו כי אינם מבינים לעומק את השינוי וההשפעה הצפויים על הארגון. רק 12% מהמנהלים העידו כי הארגון שלהם מוכן לאימוץ AI ברמה מספקת, ורבים מהם סבורים כי יש לבחון מחדש את פעילותם ויצירת הערך שלהם לאור ההתפתחויות בתחום. 

הסקר מצביע על כך שהמגזרים הפיננסי והטכנולוגי מובילים ברמת המוכנות וההטמעה, בעוד שמגזרים מסורתיים יותר – כמו תעשייה, נדל"ן ושירותים ציבוריים – מפגרים מאחור. בחברות ההייטק, שיעור הארגונים שמנהלים תהליך שינוי מסודר בהקשר של AI גבוה יותר, ומינוי בעלי תפקידים ייעודיים בתחום נפוץ יותר.

שימוש בטכנולוגיות AI:  בין פיילוט ליישום מלא 

למרות ההכרה בפוטנציאל האדיר שטמון בו, בפועל, השימוש ב-AI בקרב ארגונים ועסקים בישראל מצוי בראשית דרכו; מקבלי ההחלטות מבינים שהם חייבים "להחליף דיסקט" ולהיערך לבניית מודל הפעלה שונה, שיידע להפיק את המירב מ-AI, אולם לצד זאת, הם עדיין לא עמדו על טיבם של עוצמת והיקף השיבוש שמביאות איתן הטכנולוגיות החדשות.

מעל למחצית מהמנהלים דיווחו כי השימוש בארגונם מתמקד בכלים בסיסיים כמו CoPilot ו-ChatGPT ורבים מהם מסתפקים בכלים פרטיים וחינמיים. רק 12% מהארגונים משלבים AI באופן נרחב בתהליכי העבודה, ורק 10% טוענים כי הטכנולוגיה מוטמעת היטב ומייצרת חדשנות. מרבית הארגונים (86%) עדיין נמצאים בשלב הפיילוט – מתנסים בכלים, אך טרם עברו ליישום מלא בסביבת הייצור. 

תשתיות הדאטה מהוות חסם מרכזי: 45% מהמשיבים העידו על בשלות נמוכה של תשתיות הדאטה בארגון, מה שמקשה על יישום אפקטיבי של פתרונות AI. 

 
הון אנושי, הכשרות ואסטרטגיה 

כהסקר מגלה כי השקעה בהון האנושי ובפיתוח מיומנויות AI נמצאת עדיין בראשית הדרך: רק 8% מהארגונים פיתחו תוכנית הדרכה רוחבית שכלל העובדים התנסו בה, ורק 11% מדווחים על שיפור פרודוקטיביות בעקבות הטמעת AI. שיעור דומה מהארגונים מפתחים פתרונות חדשניים בעצמם, אך 55% טרם העריכו את השפעת AI על התפקידים בארגון. 

גם בתחום האסטרטגיה, התמונה מראה שהארגונים בישראל רק החלו לעשות את צעדיהם הראשונים: לרוב הארגונים אין אסטרטגיית AI מגובשת, ורק מיעוטם מינו גורם אחראי שיתכלל את פעילות ה-AI. רוב הארגונים – כ-60% - טרם מינו גורם אחראי לנושא; אצל ה-40% הנותרים  האחריות לנושא מצויה, על-פי-רוב, תחת ה-CIO.  

ניהול סיכונים: תחום לא ממוסד 

אחד האתגרים הבולטים הוא ניהול סיכוני AI; רק 7% מהארגונים פיתחו גישה הוליסטית להבנת הסיכונים, ו-16% בלבד מנהלים תהליכי ניהול סיכונים כחלק ממדיניות סדורה. מרבית הארגונים מסתפקים במודעות לסיכונים מסוימים בלבד, מה שעלול להוביל לחשיפה לסיכונים תפעוליים, משפטיים ואתיים. 

פוטנציאל עסקי: מיקוד בפרודוקטיביות 

מרבית הארגונים ממקדים את אימוץ ה-AI בשיפור פרודוקטיביות וצמצום עלויות, כאשר פיתוח מוצרים חדשים, חדשנות והגדלת הכנסות נתפסים כיעדים משניים או רחוקים. רק 15% מהמשיבים מאמינים שהטמעה עמוקה ורחבה של AI תוביל להגדלת הכנסות. 

מסקנות ותובנות להמשך 

הסקר מעלה פער משמעותי בין המודעות לפוטנציאל לבין רמת המוכנות בפועל. ארגונים רבים בישראל – בדומה לעולם – ציפו ש-AI יניב תשואות עסקיות בשלב מוקדם, אך נוכחו לגלות כי נדרשת השקעה משמעותית, גיבוש אסטרטגיה והקצאת משאבים כדי לקצור את הפירות. 

המגזרים הפיננסי וההייטק מציגים רמות מוכנות והטמעה גבוהות יותר, עם תהליכי ניהול שינוי פרואקטיביים ומינוי בעלי תפקידים ייעודיים. לעומת זאת, מגזרים מסורתיים יותר מדשדשים מאחור, עם רמות נמוכות של בשלות, אסטרטגיה והטמעה. 

החסמים המרכזיים הם תשתיות דאטה לא בשלות, היעדר אסטרטגיה מגובשת והשקעה נמוכה בהון האנושי. רוב הארגונים עדיין מתנסים בכלים בסיסיים, ורק מיעוט עברו ליישום מלא של AI בסביבת הייצור. בתחום ניהול הסיכונים, נדרשת פעולה מערכתית לפיתוח מסגרות ייעודיות, תוך התייחסות להיבטים אתיים, משפטיים ותפעוליים. 

לסיום, כדי לממש את מלוא הפוטנציאל של AI, ארגונים בישראל צריכים להתחיל בקטן ולהתנסות כבר היום, למנף פלטפורמות קיימות, לגבש אסטרטגיה ברורה, להשקיע בהכשרות רוחביות לכלל העובדים, ולעודד מעבר מיישום ראשוני ליישום מלא. לצד שיפור פרודוקטיביות, יש להרחיב את הפוקוס לחדשנות ולפיתוח מוצרים ושירותים חדשים, ולבחון כיצד AI יכול להוות מנוע צמיחה עסקי. 

המשק הישראלי נמצא בראשית הדרך לאימוץ AI, עם פערים משמעותיים בין מגזרים, חסמים בתשתיות, אסטרטגיה והון אנושי, ומיקוד עיקרי בשיפור יעילות. כדי להוביל את השינוי ולהפיק ערך אמיתי, נדרשת פעולה מערכתית, השקעה בתשתיות ובהון אנושי, וגיבוש אסטרטגיה כוללת ברמת הארגון.