SustainAbility IL - January 2026

הפעם זה סופי? רגולציות קיימות באירופה מתקדמות צעד נוסף

לאחר חודשים של דיונים, תיקונים והצבעות, הפרלמנט האירופי אישר ב־16 בדצמבר 2025 את ההסכם הסופי עם מועצת האיחוד האירופי והנציבות על תיקוני רגולציות הליבה בתחום הקיימות. זהו צעד משמעותי בחבילת ה־Omnibus שפורסמה בפברואר 2025, שמטרתה פישוט הדרישות, התאמת ספי התחולה והפחתת עומס רגולטורי, תוך שמירה על עקרונות השקיפות והאחריות בשרשרת הערך. התהליך עדיין לא הסתיים: נותר שלב פורמלי של אישור המועצה ופרסום רשמי של האיחוד ברשומות ברבעון הראשון של 2026 - אבל הנחת העבודה היא שלא יהיו שינויים דרמטיים באשר לאילו חברות חייבות בדיווח, על מה, ומתי.

תמונת המצב העדכנית:

• CSRD - Corporate Sustainability Reporting Directive: תחולה לחברות באיחוד האירופי עם יותר מ־1,000 עובדים ומחזור שנתי מעל 450 מיליון אירו, ותחולה לחברות מחוץ לאיחוד (זרות) אם מחזור הקבוצה מעל ל-450 מיליון אירו באיחוד האירופי ויש לחברה סניף או חברה-בת עם מחזור הגבוה מ-200 מיליון אירו.
• CSDDD - Corporate Sustainability Due Diligence Directive: תחולה לחברות באיחוד עם יותר מ־5,000 עובדים ומחזור גלובלי הגבוה מ-1.5 מיליארד אירו, ולחברות מחוץ לאיחוד - עם מחזור הגבוה מ-1.5 מיליארד דולר באיחוד בלבד. אלמנט נוסף הוא גישה מבוססת סיכון: מיקוד באזורים עם סיכון גבוה לפגיעה בזכויות אדם או בסביבה, במקום מיפוי מלא של כל שרשרת הערך.

חברות חדשות בתחולה יחויבו בדיווח לפי CSRD החל משנת הכספים 2027 המדווחת ב-2028. חברות מחוץ לאיחוד ידווחו החל משנת הכספים 2028 המדווחת ב-2029. המשמעות היא שפחות חברות יחויבו בדיווח, וצפויה הקלה משמעותית לחברות בינוניות. כמו כן, המיקוד בסיכונים האמיתיים מסמן גישה פרקטית יותר.

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות עם פעילות משמעותית באירופה, בין אם באמצעות חברות-בת, סניפים, או מחזור מכירות גבוה בשוק האירופי. עבור חברות בינלאומיות, קבוצות גלובליות, חברות ציבוריות, חברות תעשייה, טכנולוגיה, פיננסים, קמעונאות, אנרגיה ועוד מומלץ לבחון את תחולת הרגולציה עליהן. אתם.ן מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ מקצועי לבדיקת תחולה, מיפוי פערים, בניית תוכנית עבודה לדיווח, והיערכות לדרישות החדשות - כדי להבטיח עמידה מלאה בדרישות ולצמצם סיכונים רגולטוריים ותדמיתיים.

להרחבה: Deloitte Accounting Research Tool

ירוק עולה: קיימות הופכת לדרישה רוחבית בגיוס עובדים לשוק העבודה

דווקא בתקופה של תנאים עסקיים מאתגרים - ואולי בגללם - ארגונים מכל העולם מחפשים מובילים ומנהיגים רב-תחומיים, שמסוגלים להוביל את יעדי הקיימות והעסק של החברה קדימה. בתקופה של רגולציה מתהדקת, שינויי אקלים, האצה טכנולוגית ותחרות על טאלנט איכותי, קיימות וכישורים ירוקים הופכים לדרישה בסיסית כמעט בכל מגזר.

הדרישה לעובדים עם כישורי קיימות - ידע וניסיון בתחומים סביבתיים ואקלימיים, התייעלות אנרגטית, הפחתת פסולת וניהול סביבתי - אינה שמורה כיום רק לארגונים ירוקים או לתפקידי מנהלי קיימות. שני דוחות עדכניים נפרדים, של Deloitte ושל LinkedIn, מראים כי קיימות היא חלק בלתי נפרד מהמשק, והביקוש לעובדים ולמנהלים שמבינים בתחום מזנק בכל מגזר.

Deloitte: ביקוש רב-תחומי לטאלנט ירוק

• בעשור האחרון, ובעיקר מאז 2020, חלה קפיצה חדה בביקוש לעובדים בתפקידי קיימות - לא רק לתפקידים סביבתיים קלאסיים, אלא גם לתפקידי ניהול, תפעול, טכנולוגיה ועוד.
• רוב המשרות החדשות הן בדרג ביניים - לא מנהלים בכירים ולא תפקידי כניסה. המשמעות: קשה יותר להיכנס לתחום ללא ניסיון, ויש מחסור בתפקידים התחלתיים שמאפשרים לפתח דור חדש של מומחים.
• מנהלי קיימות מדווחים שהאתגר המרכזי שלהם הוא פיתוח והכשרת עובדים. לא רק לגייס, אלא גם להכשיר ולשמר טאלנט ירוק לאורך זמן.
• כיום מחפשים לא רק ידע סביבתי, אלא גם הבנה עסקית, יכולת ניהול, חשיבה אסטרטגית והשפעה בארגון. רבים מהכישורים המרכזיים בתפקידי קיימות כיום דומים לאלה שנדרשו לפני עשור, אך היום יש דרישה גבוהה יותר לשילוב דינמי של הבנה עסקית ואסטרטגית, עומק טכני, ידע רגולטורי ויכולת השפעה חוצת-ארגון.
• בכל הקשור לכישורים עסקיים ואסטרטגיים: הבסיס בכל רמות התפקיד הוא תקשורת, חשיבה ביקורתית, תכנון אסטרטגי, ניהול אנשים, אופטימיזציה של תהליכים ותפעול. קיימות כבר אינה מחלקה צדדית או יוזמה תקשורתית, אלא חלק אינטגרלי מהליבה העסקית.
• הבינה המלאכותית כבר משנה את התחום: כלים אוטומטיים מחליפים חלק מהעבודות הבסיסיות, מה שמצמצם את ההזדמנויות לצבור ניסיון בתפקידי התחלה ודורש מסלולי הכשרה ומנטורינג חדשים.

דוח LinkedIn: המרוץ למיומנויות ירוקות

• בעבר, כישורים ירוקים היו נדרשים בעיקר בתפקידים סביבתיים. כיום, יותר ממחצית מהגיוסים הירוקים (53%) הם לתפקידים רגילים, כמו תפעול, טכנולוגיה, שרשרת אספקה, רכש ועוד.
• לעובדים עם כישורים ירוקים יש יתרון תעסוקתי ברור: הם מתקבלים לעבודה בשיעור גבוה ב-46.6% מהממוצע הגלובלי (ובהודו אפילו 59.7%). יותר ויותר ארגונים רוצים עובדים עם כישורים ירוקים, אבל אין מספיק עובדים כאלה בשוק, כך שמי שכבר מחזיק במיומנויות ירוקות נמצא ביתרון תעסוקתי ברור.
• המיומנויות הצומחות ביותר: ניהול אנרגיה, חינוך לקיימות, מניעת פסולת ורכש בר-קיימה.
• שילוב כישורים ירוקים עם מיומנויות AI הופך לדרישה חדשה, במיוחד בטכנולוגיה, תעשייה, אנרגיה ותחבורה.
• למרות הצמיחה, נשים עדיין פחות מיוצגות בתחומים עתירי ביקוש (אנרגיה, בנייה, תשתיות). מעבר לגיוס מבוסס מיומנויות ולא רק תארים, מסייע להגדיל את מאגרי הכישרון ולצמצם פערים מגדריים.
• 43% מהעובדים רוצים תפקיד שתורם למעבר אנרגטי או להסתגלות לאקלים, ובקרב צעירים (מילניאלס ודור Z) הנתונים אף גבוהים יותר.

כישורים ירוקים הם כבר לא נישה, הם חלק מהותי מהצלחה עסקית, חדשנות ועמידות ארגונית. לאור העובדה שהפער בין הביקוש להיצע הולך וגדל, אם לא תבוצע השקעה בהכשרה ובהסבה, ארגונים וממשלות עלולים לפספס גם הזדמנויות עסקיות וגם יעדי אקלים. עוד עולה, כי עובדים שמפתחים גם כישורי AI וגם כישורי קיימות, יהיו בעלי ערך גבוה במיוחד ויובילו את הארגונים לעידן החדש.

למי זה רלוונטי במיוחד? מנהלי קיימות, מנכ"לים, מנהלי משאבי אנוש, מנהלי פיתוח ארגוני ומנהלי תפעול בכל מגזר: טכנולוגיה, אנרגיה, תעשייה, פיננסים, לוגיסטיקה, קמעונאות ועוד. אם אתם רוצים להבטיח שהארגון שלכם יוכל לעמוד ביעדי קיימות, למשוך טאלנט איכותי, להוביל חדשנות ולשמור על יתרון תחרותי, מומלץ לבנות מסלולי הכשרה, להטמיע כישורים ירוקים בכל שכבות הארגון, ולהפוך את הקיימות למנוע צמיחה עסקי אמיתי.

להרחבה: Staffing for sustainability | Deloitte Insights

להרחבה: LinkedIn Green Skills Report

Source: Climate TRACE

בחודש אוקטובר 2025, פליטות גזי החממה העולמיות הגיעו ל-5.03 מיליארד טונה CO2e לפי ה-Climate TRACE - עלייה של 0.4% לעומת אוקטובר אשתקד. כדי להבין את סדרי הגודל - לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי, הצמיחה הכלכלית העולמית ב-2025 צפויה להיות סביב 3% (במונחי תוצר עולמי - GDP). עיקר הפליטות נרשמו בענפי ייצור החשמל והתעשייה, שממשיכים להוביל את טבלת המזהמים הגלובלית. גם תחומי התחבורה והפסולת תרמו משמעותית לסך הפליטות ועלו בהשוואה שנתית. לעומת זאת, פליטות מגזרים אחרים (חקלאות, תעשייה, בניינים, דלקים פוסיליים) נותרו כמעט ללא שינוי. מבט על הערים המובילות בפליטות מגלה כי שנחאי, טוקיו, יוסטון וניו-יורק נמצאות בראש הרשימה. הנתונים מדגישים את האתגר הגלובלי בצמצום פליטות בערים גדולות ובמגזרים עתירי אנרגיה, וממחישים את הצורך בחדשנות, מדיניות ופעולה משולבת בכל הרמות.

המִדְרָךְ: מאגר לאומי למדידת השפעות סביבתיות ממוצרים, שקיפות שמקדמת בחירה ירוקה

על המִדְרָךְ, שמעתם? דיווחי השפעות סביבתיות מדודות ממוצרים, מאגר לאומי שמהווה צעד חשוב לשקיפות, להשוואה ולתחרות סביבתית. המשרד להגנת הסביבה החל בפרסום המאגר הוולונטרי, המרכז נתונים מאומתים על השפעות סביבתיות של מוצרים, בדגש על טביעת רגל פחמנית. המאגר מבוסס על דיווחים של יצרנים ויבואנים, המאומתים על-ידי גורם צד שלישי מוסמך, והוא מאפשר לכלל הציבור, לרבות רוכשים עסקיים וציבוריים, להשוות בין מוצרים על בסיס נתונים סביבתיים מהימנים.

מה כולל המאגר?

• נתונים מאומתים ממחקרי LCA (ניתוח מחזור חיים) - כולל טביעת רגל פחמנית, השפעה על האוזון, החמצה, העתרה, דלדול משאבים ועוד.
• כל מוצר מדווח כולל מידע על היצרן, ארץ ייצור, גבולות המחקר, סוג האימות, ותוקף הנתונים.

מרבית המוצרים המדווחים היום רלוונטיים לתחום התשתיות והנדל"ן. אם אתם יצרנים או יבואנים - שקלו לדווח ולהציג את הנתונים שלכם, כדי לחזק אמון ולקדם יתרון תחרותי. ככל שיותר מוצרים ונתונים ייכללו במאגר, ניתן יהיה לבצע השוואות רוחביות, ליצור בנצ'מרק סביבתי, ולכמת את ההשפעה הסביבתית של חברות ושרשראות אספקה.

המאגר יכול לאפשר לצוותי רכש וקיימות לבחור מוצרים עם השפעה סביבתית מופחתת, ולשלב שיקולים סביבתיים בתהליכי רכש, תכנון מוצרים ודיווח. ביצוע LCA הוא כלי מרכזי לזיהוי נקודות לשיפור, להתייעלות ולצמצום פליטות. המאגר אף מהווה תשתית למדיניות ציבורית, ולא מן הנמנע שבעתיד תינתן עדיפות במכרזים ממשלתיים למוצרים מדווחים, בדומה למגמות בעולם.

למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות ולארגונים המעוניינים לשפר את הדיווח והביצועים הסביבתיים של מוצריהם וגופים המבקשים לשלב שיקולי קיימות בהחלטות רכש. בנוסף ארגונים שמחויבים רגולטורית למדוד את הLCA- של מוצריהם (למשל תחת CBAM). LCA הוא לא רק כלי לדיווח, אלא גם מנוף להתייעלות תפעולית, חיסכון בעלויות, והפחתת סיכונים סביבתיים ורגולטוריים. אתם מוזמנים לפנות אלינו כדי להעמיק בנושא טביעת הרגל הפחמנית של החברה ושרשרת האספקה ולהתייעץ איתנו בהטמעת עקרונות LCA, ניהול נתוני קיימות ובניית תהליכי שקיפות שמייצרים ערך עסקי.

להרחבה: המִדְרָךְ - מאגר להערכות של השפעות סביבתיות ממוצרים ומחומרים בישראל

מה בולם את הדקרבוניזציה בתעשיות הכבדות, ומה יכול להאיץ אותה

המעבר לתעשייה דלת פחמן דורש הרבה יותר מהצהרות כוונות. הוא תלוי, בין השאר, ביכולת של ספקים לספק טכנולוגיות ומוצרים מקיימים בקצב ובהיקף הנדרשים. דוח חדש של הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) ו-Deloitte, מביא את קולם של הספקים עצמם: יצרנים ומפתחים בענפים עתירי פליטות כמו אלומיניום, פלדה, מלט, תעופה, שילוח ושינוע, ומשרטט תמונת מצב עדכנית של ההתקדמות, האתגרים והפתרונות בשטח. מהדוח עולה, כי המעבר לתעשייה דלת פחמן מתקדם, אך בקצב איטי.

הספקים עצמם מזהים כמה חסמים עיקריים שחוזרים בכל הענפים:

• חוסר ודאות רגולטורית: הספקים מתקשים לתכנן ולהשקיע כאשר המדיניות משתנה לעיתים קרובות, והרגולציה לא תמיד ברורה או אחידה בין מדינות. לדוגמה, מדיניות תמחור פחמן (כמו CBAM באירופה) משתנה, ולעיתים אינה כוללת את כל שלבי הייצור.
• מחסור בביקוש יציב וארוך טווח: כדי להקים מפעלים חדשים או להרחיב ייצור ירוק, הספקים זקוקים להתחייבות מצד לקוחות בדמות חוזים שמבטיחים רכישה של מוצרים ירוקים לאורך זמן. בלי זה, קשה מאוד לגייס מימון ולהצדיק השקעות גדולות.
• פערי תשתיות: יצרני דלקים שמיוצרים ממקורות מתחדשים או בתהליכים שמפחיתים פליטות פחמן, מתקשים להתחבר לצנרת קיימת, מתקני אחסון או רשתות חשמל מתקדמות המיועדים לדלקים פוסליים. גם בענפי התעופה והשילוח, חסרים מתקנים ייעודיים לדלקים מסוג זה, מה שמייקר ומאט את ההטמעה.
• סטנדרטים לא אחידים למדידת פליטות: כל מדינה, רשות או לקוח משתמשים בשיטות שונות למדידת פליטות, מה שמקשה על הספקים להוכיח את היתרון של המוצרים הירוקים ולקבל עבורם פרמיה.
• אתגרי מימון: פרויקטים חדשניים דורשים השקעות ענק, אבל הבנקים והמשקיעים חוששים להיכנס בלי חוזי רכישה ארוכי טווח ובלי מדיניות ברורה. לכן, הרבה פרויקטים נשארים בשלב הפיילוט ולא עוברים לייצור מסחרי.

בשלב הפתרונות, הספקים מציעים לקיים שיתוף פעולה הדוק בין ממשלות, לקוחות, ספקים, משקיעים ורגולטורים, ולספק ודאות רגולטורית ברורה, אחידה וארוכת טווח, כדי שיוכלו לתכנן קדימה ולהשקיע בביטחון. כדי לפתור את אתגרי המימון מוצע פיתוח מנגנוני מימון חדשניים, כמו חוזים שמגשרים על פערי מחיר בין מוצרים ירוקים וקונבנציונליים; שכלול מנגנונים שמאפשרים לסחור בתעודות סביבתיות; ומימון משולב ציבורי-פרטי שמפזר סיכונים ומאפשר השקעות גדולות. כל אלו יכולים להקטין את הסיכון, להוזיל את עלות ההון ולהאיץ השקעות. המעבר לתעשייה דלת פחמן לא יקרה בלי הספקים - הם אלו שמפתחים, מייצרים ומספקים את הפתרונות בפועל. הבנת האתגרים והצרכים שלהם היא מפתח להאצת קצב הדקרבוניזציה, להורדת עלויות וליצירת שוק תחרותי למוצרים ירוקים.

למי זה רלוונטי במיוחד? כל מי שאחראי על גיבוש אסטרטגיית קיימות, הפחתת פליטות, חדשנות סביבתית, או ניהול שרשרת אספקה, ימצא בדוח תובנות מעשיות על חסמים ופתרונות מהשטח, כולל דוגמאות לשיתופי פעולה מוצלחים ומודלים פיננסיים חדשניים. עבור מנהלי רכש, הדוח של הפורום הכלכלי העולמי ו-Deloitte מדגיש מדוע חשוב להעדיף חוזים ארוכי טווח עם ספקים בני קיימה, כיצד ניתן להבטיח אספקה של חומרים וטכנולוגיות ירוקות, ואיך אפשר להוביל שינוי בשוק דרך רכש אחראי. כל חברה שרוצה להבטיח לעצמה יתרון תחרותי, לעמוד ביעדי קיימות גלובליים, או להיערך לרגולציה מתקדמת מוזמנת להתייעץ איתנו כדי לבחון ביחד כיצד נכון לעבוד עם ספקים ולבנות שותפויות אסטרטגיות.

להרחבה: Supplier Voices from Heavy-Emitting Sectors

From Rating to Impact

בעולם העסקי של היום, דירוגים ושקיפות בתחומי ה-ESG אינם פריבילגיה, אלא מהווים דרישה בסיסית להצלחה. דירוג ה-CSA של S&P Global הוא כלי מרכזי ומוביל לדירוג אחריות תאגידית, המאפשר לחברות מיצוב איכותי בשוק, משיכת השקעות ועמידה בתקנים המתקדמים ביותר.

Save the Date! הצטרפו אלינו לוובינר ייחודי ב-5 במרץ 2026, בשיתוף מומחי S&P Global שבו נדון בשיטות ובקריטריונים של הדירוג, ועיקרי ההשפעה שלהם על גיוסי הון, יצירת ערך מול משקיעים ושיפור מיצוב החברה בשוק המקומי והבינלאומי.

לפרטים נוספים והרשמה