תחזית הבריאות הגלובלית לשנת 2026

דוח התחזית הגלובלית של Deloitte למגזר הבריאות לשנת 2026 מציג תמונה רב-שכבתית ועדכנית על האתגרים וההזדמנויות במערכות הבריאות בעולם, ומציע כיווני חשיבה אסטרטגיים למנהלים, אנשי בריאות, וגופים מובילים בזירה המקומית והבינלאומית. הדוח מבוסס על סקר עומק של 180 מנהלים בכירים ממערכות בריאות גדולות בשש מדינות מובילות (אוסטרליה, קנדה, גרמניה, הולנד, בריטניה וארה”ב). רוב המנהלים באירופה, קנדה ואוסטרליה משמרים אופטימיות זהירה לגבי עתיד הענף, בדגש על השקעות בטכנולוגיה ודיגיטל, אך בארה”ב גוברת זהירות בשל אי ודאות רגולטורית, מחירי תרופות וסביבת מכסים משתנה.

מגמות עיקריות שמתרחשות ברחבי העולם ועשויות להשפיע מהותית גם בישראל:

מערכות הבריאות ניצבות מול לחצים פיננסיים ממושכים ונדרשות לחדשנות מתמדת – תוך שמירה על רווחיות ותזרים. רבות מהן מבצעות התאמות עמוקות: מעבר לטיפול מונע (בדיקות תקופתיות, חיסונים, והתמקדות באיתור מוקדם), שילוב פתרונות רפואה דיגיטלית וטיפולים מרחוק, והשקעות ממוקדות בבינה מלאכותית ואוטומציה.

דווקא בינה מלאכותית עומדת בלב המהפכה:

בעוד השימוש ב-AI בתהליכים אדמיניסטרטיביים ובמשימות תפעוליות עולה (בעיקר בניהול משאבי אנוש, הזמנות ומלאי, שירות לקוחות), יישום נרחב שלה בכלל המערכות נדיר עדיין, בעיקר עקב חסמים רגולטוריים ואתגרי אבטחת מידע. המנהלים צופים כי לאורך זמן, סמנטיקה של אוטומציה, סטנדרטיזציה וניתוח אנליטי יובילו להתייעלות כללית, חיסכון, הקצאה מיטבית של צוותים, קיצור תורים וזמן, ואף להגברת הכנסות בזכות ניהול חכם ומעקב רציף אחר מטופלים. מגמה מעניינת וחשובה היא המעבר מרפואה מגיבה לטיפול מונע – כאשר AI מסייע לזהות אוכלוסיות סיכון ולהתאים להן מסלולי טיפול רכבים ומדויקים.

באותה נשימה, הדוח מדגיש את המורכבות שביישום: חששות אמון בקרב מטופלים, סטנדרטים מחמירים ברגולציה, במיוחד סביב ניתוח מידע רגיש – וגם הצורך להוכיח החזר כלכלי על ההשקעה בטכנולוגיות הללו.

אתגרי כוח האדם נמצאים בקדמת הבמה – תחזיות למחסור חריף בצוותים רפואיים (כ-4.5 מיליון אחיות עד 2030), לצד עיכובים בגיוס ובהכשרה. ארגונים ציבוריים ופרטיים בוחנים פתרונות כגון עבודה היברידית, מיקור חוץ למשימות מנהליות, והכשרה נרחבת במיומנויות דיגיטליות כדי לקדם גמישות תפקודית. יוזמות אלו רלוונטיות מאוד גם בישראל, שם הצמיחה בהיצע הרופאים ואנשי הצוותים מתאזנת מול הצרכים המשתנים של האוכלוסייה והמערכת.

התחזקות איומי הסייבר הפכה לסיכון ממשי, בשל גידול בדיגיטציה, שיתופי פעולה עם ספקים, ושילוב מכשירים חכמים. אירועים דרמטיים בשנים האחרונות, גם בישראל, ממחישים את הצורך להשקיע בהגנה, איתור איומים, והפיכת תחום הסייבר לנדבך אסטרטגי חיוני בכל ארגון בריאות. מדינות רבות מקצות כיום 10%-14% מתקציב ה-IT להגנה בתחום זה, במקביל להרחבת רגולציות ייעודיות.

היבטי רגולציה ממשיכים להאט את קצב האימוץ של טכנולוגיות חדשניות, ובפרט יישומי בינה מלאכותית – כאשר האיחוד האירופי ומדינות נוספות מעדכנים חוקים ותקנות חדשים בשנים הקרובות, ומתחילים לייצר ודאות שמאפשרת תכנון ארוך טווח.

שלוש אסטרטגיות מובילות שהדו"ח ממליץ לאמץ:

1. ניהול רווחיות מאוזן ושילוב אוטומציה חכמה לצמצום עלויות ומעבר שירות לבריאות קהילתית.
2. טיפוח יזמות קלינית – חיזוק מעורבות והובלה מקצועית של צוותי רפואה.
3. שימת דגש על טיפול כוללני, בריאות מונעת ופריסה רחבה של שירותים בקהילה ובבית.

ולבסוף, מבט לעתיד:

ספק אם AI יהפוך בטווח הקצר ליעד-על בכל הנהלה, אולם ההשקעה והעניין בתחום ימשיכו לעלות – בעיקר באוטומציה, תיעוד חכם, ניהול אנליטי וסיוע בהחלטות קליניות. השגת הערך המלא מהשינויים תדרוש שילוב בהכשרה ואדפטציה של כוח האדם, עדכון מערכות רגולציה וחשיבה מערכתית אינטגרטיבית.

הערך לנו כאן בישראל

בעוד עיקרי הדוח ממוקדים בטרנדים גלובליים, המשמעויות לשוק המקומי ברורות: שילוב נכון של חדשנות דיגיטלית, ייצוב פיננסי והתמודדות עם אתגרי משאבים — יהוו תשתית להצלחה ולאיתנות מערכת הבריאות הישראלית במציאות משתנה.