ערים חכמות בעידן הבינה המלאכותית: כשהעיר מתחילה לחשוב בשבילנו | עידן אורמן

כדי ללמוד כיצד בינה מלאכותית יכולה לסייע בעיצוב מחדש של ערים, ערכה  Deloitteבשיתוף גופי מחקר ושותפים טכנולוגיים, מחקר עדכני על התוכניות, ההשקעות והפרקטיקות בתחום הבינה המלאכותית ב-250 ערים ברחבי העולם.המחקר, שבוצע בשיתוף פעולה עם ServiceNow, Deloitte ו-NVIDIA, בחן כיצד ערים אלו מנצלות את כל סוגי הבינה המלאכותית – החל מלמידת מכונה ואוטומציה רובוטית של תהליכים ועד לבינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) וכיום גם Agentic AI. בנוסף, זיהה המחקר פערים דרמטיים במידת מימוש הפוטנציאל והמוכנות בין 250 הערים שנבדקו, לרבות מסקנות רלוונטיות לנו בישראל. 

לצד הפוטנציאל הגבוה, פערי מוכנות ויישום אדירים בין הערים השונות. 

אף על פי שכ-87% הערים כבר החלו הן בתכנון אסטרטגיית ההטמעה, פיילוטים וכן שימוש אקטיבי בבינה מלאכותית, רק 6% מהערים מנצלות באופן נרחב את הפוטנציאל שהטכנולוגיה מציעה. שלוש שנים מהיום, המצב צפוי להיות אחר לגמרי, הבינה המלאכותית כבר תהיה בשימוש אקטיבי בכ-59% מהערים, כשההערכות הן שרק 5% מכלל הערים יהיו ללא שימוש כלל.  

התחומים המרכזיים למימוש פוטנציאל ה- AI במסגרת תפיסת ערים חכמות

1. תחבורה חכמה
   AI מאפשרת ניהול תנועה בזמן אמת, הפחתת עומסים, תכנון מסלולים חכמים ותחבורה ציבורית מותאמת אישית. דוח של Deloitte מצביע לדוגמא על כך שערים המיישמות מערכות AI לתחבורה מצליחות להפחית את זמני הנסיעה בעד 20% ולצמצם פליטות מזהמים באופן משמעותי. יישומים משמעותיים נוספים קיימים סביב אופטימיזציה של התחבורה הציבורית, ניהול עומסים ותחומים נוספים הרלוונטיים לאתגר התחבורתי בישראל. 
2. ניהול אנרגיה יעיל
   רכיב משמעותי בהוצאות שוטפות של עיר הן הוצאות אנרגיה. כך למשל, מערכות AI מנתחות נתוני צריכת חשמל ומאפשרות חיסכון של עד 15% בצריכת האנרגיה העירונית, בין היתר באמצעות בקרה חכמה על תאורה, מיזוג ומערכות מים.
3. שיפור השירותים העירוניים
   ציפיות התושב והעסק מרמת השירות העירוני זינקה דרמטית בעשור האחרון לאור חווית השירות של התושבים בחייהם הפרטיים במימד הדיגיטלי. זמני המתנה של שבועות ואף של ימים לבקשה / תלונה אינם מתקבלים יותר בהבנה. בינה מלאכותית מאפשרת לעיריות לזהות תקלות (כמו פיצוצי מים או עומסים בפינוי אשפה) עוד לפני שהתושבים שמים לב. כך, השירותים הופכים לא רק מהירים יותר – אלא גם (כמעט) נבואיים. בימים אלה ממש מריצה Deloitte מספר פיילוטים ביחד עם שותפים טכנולוגיים מובילים סביב מטרה זאת.
4. ביטחון עירוני
   מערכות AI מתקדמות מסייעות בניטור וידאו, זיהוי חריגות בזמן אמת, ואפילו חיזוי אירועים פליליים. דוח של Deloitte מציין כי ערים שהטמיעו מערכות כאלה דיווחו על ירידה של עד 30% באירועי פשיעה באזורים מסוימים. כיום, Deloitte מטמיעה בעזרת שותפיה הטכנולוגיים פתרונות מבוססי AI שפורצים את רמות הבקרה והניטור שהיו מורכבות לנו עד כה. עוד כדוגמת מערכות אלו היא מערכת בקרת קהל, מערכת המספקת תובנות לגבי זרימות קהל, דפוסי תפוסה ודינמיקת אוכלוסייה במרחבים מטרופוליניים, מה שעוזר לרשויות להיות בבקרה מתמדת על איזורים נרחבים וצפופים ולספק מענה בעת הצורך.
5. מעורבות ציבורית חכמה
   צ'אטבוטים מבוססי AI ושירותים דיגיטליים מאפשרים לתושבים לקבל מידע, לדווח על תקלות ולהשתתף בתהליכי קבלת החלטות – בלי להמתין שעות על הקו למוקד העירוני.

לא רק לבירות המטרופולוניות בלבדן

הן ערים קטנות והן גדולות, הבינה המלאכותית רלוונטית לכולן. בדומה לבינה מלאכותית מסורתית, ערים גדולות מקדימות באופן משמעותי ערים קטנות יותר, כאשר 11% מהערים שנבדקו כבר עושות שימוש נרחב בבינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) לעומת 4% בלבד מהערים הקטנות ו-5% מהערים הבינוניות. אף שערים קטנות ובינוניות מתכננות להתקדם משמעותית בשלוש השנים הקרובות, הן עדיין יישארו מאחור ביחס לערים הגדולות, דבר שעלול להציב אותן בנחיתות תחרותית בעידן הבינה המלאכותית.

בכל סוגי הערים על אף השונות הרבה ביניהן, קיים דימיון בסוגי הסיכונים עמם מתמודדות הרשויות. סיכונים אלה משתרעים החל מסיכוני סביבה ואקלים ועד סיכונים סוציו-אקונומיים / אי-שיוויון. בכל מנעד הסיכונים הרחב, מצא המחקר שערים המשתמשות ב-AI מכפילות את רמת עמידותן אל מול אותם סיכונים. 

אבל רגע, יש גם אתגרים

כמו בכל סיפור טוב, גם כאן יש אתגרים: פרטיות, אבטחת מידע, פערים דיגיטליים, והתמודדות עם שינוי תרבותי בקרב עובדים ותושבים. Deloitte ממליצה למנהלים במגזר הציבורי וליזמים לשים דגש על פיתוח מדיניות אתית, רגולציה מתקדמת ושיתוף ציבור אמיתי, כדי להבטיח שה-AI ישרת את כולם – ולא רק את האלגוריתם.

הדבר הראשון שממנו נכון להתחיל הוא הגדרת קוד אתי ומודל משילות סביב AI שידע לנטרל את הסכנות והמחירים שיש לטכנולוגיה משמעותית כל כך, בפרט בשלב ההטמעה הראשוני, בו למשתמשים עוד אין הבנה מעמיקה לגבי אופן שבו עובדת הטכנולוגיה, ההטיות והסכנות שהיא מייצרת. כך השכילו לעשות ה'ג'וינט' בשילוב רשת 'אורט', אשר פיתחו ביחד עם Deloitte קוד אתי חלוצי לשימוש ב-AI במערכת חינוך, כלי המאפשר שליטה מושכלת יותר בצעדים הראשונים של הטכנולוגיה בסביבה חשובה ורגישה. 

לסיכום, שלא כמו טכנולוגיות אחרות אשר החלו בקול תרועה רמה, ובמהרה התברר שאינן מעשיות, ה AI אמיתי, כבר מייצר ערך רב למגזר הציבורי, אבל מצריך היערכות נכונה, כשבליבה:

1. בניית תכנית אסטרטגית לערכים ה"עסקיים" לתושב ולעסק, על מנת לוודא שהפוטנציאל ימומש במקומות החשובים ביותר לעיר (ובכל עיר התשובה שונה).
2. קוד אתי- על מנת למזער את המחירים המגיעים עם השימוש בטכנולוגיה בשלבים הראשוניים שלה.
3. ניהול ידע חכם בין הרשויות השונות על מנת שלא להמציא את הגלגל מחדש בכל רשות ורשות.

מקורות מרכזיים:

• Deloitte, "AI-powered cities of the future" (2024)
• Deloitte, "AI, Data and Strategy Compendium" (2023)
• Deloitte Insights, "AI regulation" (2023)
• מחקרים חיצוניים: McKinsey, Smart Cities Report (2023); World Economic Forum, AI & Urban Transformation (2023)