התהליך מתחיל בהגדרה ברורה של החזון והאסטרטגיה העסקית של הארגון: מה אנחנו שואפים להשיג, מה מייחד אותנו בשוק, ואילו ערכים אנו מבקשים להוביל. מתוך החזון הזה, אנו ממפים את תחומי ההשפעה המרכזיים בהם בינה מלאכותית יכולה להניע שינוי מהותי: שיפור חוויית הלקוח, פיתוח מוצרים ושירותים חדשניים, ייעול תהליכים תפעוליים, והפקת תובנות עסקיות שמאפשרות קבלת החלטות מושכלת ומהירה. 

קביעת סדרי עדיפויות של מקרי שימוש (Use cases) ב-AI מבוססת על שלושה שיקולים מרכזיים: צורך (Desirability), ישימות (Feasibility) וערך (Viability). ראשית, נבחנת מידת האפקטיביות של כל מקרה שימוש – כלומר, עד כמה הוא עונה על צרכי הלקוחות, משתלב במגמות השוק ומספק יתרון תחרותי לארגון. בשלב זה אנו בוחנים את הערך הפוטנציאלי שיכול להיווצר, הן ללקוחות והן לארגון עצמו. בהמשך, נבחנת ההיתכנות הטכנולוגית והארגונית של כל מקרה שימוש. כאן, אנחנו מתייחסים למורכבות הטכנית, לסיכונים האפשריים, לזמינות המשאבים וליוזמות דומות שכבר קיימות בארגון. חשוב להעריך האם קיימים תשתית מתאימה, ידע מקצועי מספק, והאם העלויות הכרוכות ביישום סבירות ביחס לערך הצפוי. לבסוף, בוחנים את הערך הצפוי – כלומר, עד כמה מקרה השימוש מתאים לאילוצים האסטרטגיים, הכלכליים והרגולטוריים של הארגון. נבדקת ההשפעה הכלכלית, ההתאמה למודל העסקי הקיים והיכולת להטמיע את הפתרון באופן שיתרום ליעדים האסטרטגיים של הארגון. 

AI מאפשרת לארגונים להגדיר מחדש הצעות ערך, לפתח מודלים עסקיים חדשניים ולזהות מנועי צמיחה חדשים. שילוב AI באסטרטגיה הארגונית מוביל ליתרון תחרותי, גמישות עסקית והאצה בחדשנות. יתר על כן, AI משנה באופן יסודי את חוקי המשחק העסקיים. זו איננה מהפכה טכנולוגית בלבד, אלא שינוי מערכתי עמוק במבנה השוק, בציפיות הלקוחות, ובאופן שבו ארגונים מייצרים ערך. בעידן ה-AI, ארגונים לא יכולים להסתפק באימוץ כלים וטכנולוגיות, או בזיהוי יוזקייסים נקודתיים לשיפור תהליכים קיימים.

מי שחפץ חיים בעשור הקרוב חייב להרחיב את נקודת המבט ולשאול שאלות יסוד: מהי הצעת הערך הייחודית שלנו בעולם שבו AI מגדיר מחדש מה אפשרי? איך ייראה מודל ההפעלה הארגוני כאשר סוכני AI מנהלים תהליכים מורכבים, מקבלים החלטות ומעצבים חוויות לקוח מותאמות אישית? אילו כישורים, מבנים ותפיסות נדרשות כדי לייצר יתרון תחרותי חדש? המעבר הנדרש איננו עוד שלב בשרשרת השיפורים - אלא "דמיון מחודש" של ליבת העסק: מה אנחנו עושים, למען מי, ובאילו דרכים. ארגונים שיבינו זאת מוקדם יהיו אלו שינהיגו את "המשחק החדש" - בו ה-AI איננו רק כלי - אלא חלק אינהרנטי מהאסטרטגיה, מהתרבות ומהצעת הערך.
 

אסטרטגיית AI היא אוסף של בחירות ברורות ומחושבות שארגון חייב לבצע כדי לממש את הערך של AI בפעילותו. התהליך כולל מספר מרכיבים מרכזיים:

• חזון (Vision): הבנת רמת השאיפה של הארגון בתחום ה-AI. זהו הצעד הראשון שמגדיר את הכיוון הכללי והשאיפות של הארגון בתחום ה-AI.
• מיקוד (Focus): זיהוי התחומים בהם כדאי למקד את ההשקעות ב-AI. זה כולל בחינה של יישומים, תהליכים או בעיות שה-AI יכול לסייע בפתרונן.
• הצלחה (Success): הגדרת הדרכים בהן פריסת AI תיצור ערך. זה כולל מדידת הערך, הגדרת מדדי הצלחה והתייחסות להיבטים אתיים.
• יכולות (Capabilities): זיהוי הצרכים לביצוע האסטרטגיה. זה כולל הבנת השינויים הנדרשים בכוח האדם, שותפים ושינויים ארגוניים.
• מערכות ניהול (Management Systems): קביעת המערכות שייושמו לניהול ה-AI. זה כולל בחירת פלטפורמות, ניהול שינויים טכניים, והבטחת ניהול נכון של תשתיות הנתונים והטכנולוגיה.

אסטרטגיית AI צריכה להתייחס להיבטים ניהוליים וטכנולוגיים כאחד, תוך שילוב של שיקולים אתיים, ארגוניים וטכנולוגיים. היא צריכה להיות גמישה מספיק כדי להסתגל לשינויים בסביבה העסקית והטכנולוגית, ולהבטיח שהארגון יוכל לממש את הפוטנציאל המלא של ה-AI.