SustainAbility IL - Monthly Update March 2026

מרגולציה להשקעות: גם ללא חובה רגולטורית, דיווחי קיימות המשולבים בדוחות הכספיים, מושכים משקיעים בין-לאומיים

בסוף פברואר 2026, ה‑CSRD - חקיקה אירופית שמטרתה ליצור שפת דיווח אחידה, אמינה ומקיפה על קיימות עבור חברות הפועלות באיחוד האירופי - צעדה צעד נוסף קדימה, כאשר ה- General Affairs Councilאישרה את הנוסח הסופי של Corporate Sustainability Omnibus. אישור זה הגיע לאחר שהפרלמנט האירופי כבר תמך בהסכמות בדצמבר 2025, כך שכעת נותר רק פרסום ברשומות.

ה-Omnibus, שהעלה את ספי התחולה וריווח את המועדים, הוא מהלך שנועד לחזק את התחרותיות האירופית, להפחית עלויות ולצמצם עומסי דיווח ובירוקרטיה, במיוחד על רקע סביבה גיאופוליטית משתנה. חברות שישבו על הגדר עד עתה, יצטרכו בקרוב לבחון את התחולה עליהן ולהיערך. החל מהדוחות שנתיים ל‑2027, חברות אירופיות עם יותר מ‑1,000 עובדים ומחזור של לפחות 450 מיליון אירו יידרשו לדווח לפי ה‑CSRD. חברות ישראליות ושאינן אירופיות, שיש להן פעילות אירופית בהיקף של מעל 200 מיליון אירו דרך חברות בנות או סניפים, יצטרכו לבדוק אם הדיווח עבורן יהפוך לחובת הקבוצה כולה כבר מ‑2028.

לצד העובדה שהאיחוד האירופי מצמצם במהלך זה את מספר החברות שיחויבו בדיווח, הוא גם מחזק את הדרישה שדוחות הקיימות יהיו נגישים יותר, תמציתיים יותר ומקושרים בצורה הדוקה לדוחות הכספיים. שינויים אלה מחדדים עבור חברות שאינן נכללות בהיקף הרגולציה שאלות אסטרטגיות: האם נכון לדווח גם ללא חובה, ואם כן - האם לשלב זאת במסגרת הדיווחים הפיננסיים? התשובה בשני המקרים היא "כן".
חשיפת נתוני קיימות, גם באופן וולונטרי, משתלמת. מחקר חדש שפורסם ב-The Accounting Review מספק תשובה אמפירית: דיווח קיימות איננו רק עמידה ברגולציה, הוא יכול להוות יתרון תחרותי. החוקרים, שבחנו 602 חברות אירופיות ו-2,292 חברות דומות מחוץ לאיחוד האירופי, מצאו כי חובת דיווח קיימות הובילה לעלייה משמעותית בהשקעות של משקיעים מוסדיים בין-לאומיים. 
הממצא המרכזי: משקיעים זרים מעדיפים חברות שמציגות נתוני ESG כחלק בלתי נפרד מהתמונה הפיננסית, ולא כנספח. עוד נמצא כי שקיפות ESG מצמצמת פערי מידע ומקלה על משקיעים להעריך חברות מעבר לגבולות גיאוגרפיים. ההשפעה הייתה חזקה במיוחד כאשר נתוני הקיימות שולבו בתוך הדוחות הכספיים השנתיים, כך שהקשר בין ביצועי ESG לביצועים פיננסיים היה גלוי וברור.
כלומר, דיווח ESG איכותי המשולב בדוח השנתי יכול לשפר גישה להון בין-לאומי ולחדד את הערכת סיכון-סיכוי מצד משקיעים.

למי זה רלוונטי במיוחד? עבור חברות ישראליות בעלות פעילות באירופה - סניפים, חברות בת או מכירות משמעותיות לשוק האירופי; חברות תעשייה, טכנולוגיה, אנרגיה, קמעונאות ושירותים, הפועלות בשווקים גלובליים ומבקשות לשמור על נגישות להון בין-לאומי ולהישאר אטרקטיביות למשקיעים; חברות ציבוריות המעוניינות לחזק אמון, לשפר שקיפות וליישר קו עם ציפיות משקיעים; חברות שכבר מקבלות פניות מצד לקוחות, בנקים או שרשראות אספקה באירופה, ומתבקשות לספק נתוני ESG או לעמוד במדיניות רכש מקיימת. אתם מוזמנים לפנות אלינו לסיוע בהערכת הפערים מול ה-CSRD, בבחירת אסטרטגיית הדיווח המתאימה ובהכנת דוחות המשקפים את הסטנדרט החדש -  כזה שמשרת את הרגולטורים, את המשקיעים ואת כלל מחזיקי העניין.

להרחבה

Omnibus I Directive has now been published in the EU Official Journal

בנקאות ירוקה: סיכוני אקלים וטבע נכנסים רשמית למבחני קיצון של מערכות פיננסיות באירופה

המעבר של ESG מהצהרות ומדידה וולונטרית למרכיב אינטגרלי בתשתית הפיננסית האירופית, ממשיך. התהליך שכולל דיווחים של החברות (גם במסגרת תקינה), ומשם שימוש של משקיעים מוסדיים בנתונים לשם הקצאת הון, ממשיך להתרחב גם מכיוון הגופים הפיננסיים, שמשלבים את הנתונים בתרחישי קיצון המשפיעים על הון, נזילות ויציבות פיננסית.רשויות הפיקוח האירופיות (ESAs) - EBA, ESMA ו‑EIOPA - פרסמו הנחיות משותפות לביצוע מבחני קיצון (Stress (Tests הכוללים סיכוני ESG, שייכנסו לתוקף ב‑1 בינואר 2027. מדובר במהלך שממסד את שילובם של סיכוני מעבר אקלימיים, סיכונים פיזיים וסיכוני טבע בתוך מסגרות הפיקוח הפיננסי והתרחישים. ההנחיות קובעות סטנדרטים אחידים באיחוד האירופי ומנחות מפקחים כיצד לשלב סיכוני ESG בתרחישי קיצון - הן בבדיקות קצרות טווח לחוסן פיננסי והן בניתוחי תרחישים ארוכי טווח. ההנחיות מבוססות על מסגרות קיימות, אך משאירות מקום להתפתחות מתודולוגית ושיפור יכולות הנתונים.כאשר רגולטורים משלבים את המידע בהערכת חוסן המערכת הפיננסית, נתוני קיימות הופכים לחלק אינטגרלי מתשתית היציבות. עבור גופים פיננסיים הפועלים מול אירופה, נתוני ESG הופכים מנתון נלווה לנתון בסיס שמעצב את הערכת הסיכון, את ניהול התשואה ואת עמידה בדרישות רגולטוריות. המפקחים מכוונים את החברות להראות כיצד סיכוני ESG מוטמעים במודלים אנליטיים, בתיקי האשראי וההשקעות ובקבלת החלטות עסקית שוטפת.

למי זה רלוונטי במיוחד? בנקים, חברות ביטוח וחברות אשראי הפועלים באירופה או בעלי חשיפה משמעותית ללקוחות אירופיים; וחברות תעשייה ונדל"ן בעלות חשיפות גבוהות לסיכוני מעבר ולסיכונים פיזיים - המשפיעים על פרופיל הסיכון של נותני האשראי והמשקיעים בהן.

SAs publish joint Guidelines on ESG stress testing | European Banking Authority

גרף החודש: ההשקעות במעבר לאנרגיה נקייה שוברות שיאים

ההשקעות הגלובליות במעבר לאנרגיה נקייה שוברות שיאים והגיעו לשיא של 2.3 טריליון דולר, עלייה של 8% לעומת השנה הקודמת, כך על פי דוח  BloombergNEF. זו השנה השנייה ברציפות שבה ההשקעות באנרגיה נקייה גבוהות מהשקעות בדלקים פוסיליים - והפער רק מתרחב. ההשקעות נותרו יציבות ועולות גם על רקע מתיחות גיאופוליטית וקשיי סחר, מה שמדגיש את חוסנו של מגזר האנרגיה הנקייה.

מה מניע את השינוי? תחבורה חשמלית מובילה בפער משמעותי עם 893 מיליארד דולר (עלייה של 21%), ורשתות חשמל עם 483 מיליארד דולר בהשקעות חיזוק תשתיות. ההשקעות בדלקים פוסיליים ירדו ב-2025 לראשונה מאז 2020.

מהנתונים עולים אתגרי תשתית משמעותיים, ורשתות חשמל קיימות לא מוכנות לעומס הגובר של תחבורה חשמלית ואנרגיה מתחדשת. חברות עם ציי רכבים גדולים או תלות בחשמל יציב צריכות להתכונן להשקעות בתשתית פנימית - מתחנות טעינה ועד מערכות אחסון אנרגיה. בנוסף, באופן גלובלי, נרשם לחץ משרשרת האספקה, וספקים עם פליטות גבוהות נמצאים תחת לחץ גובר מלקוחות גדולים. חברות שלא מתכננות מסלול דה-קרבוניזציה עשויות למצוא את עצמן מחוץ לשרשרת, במיוחד בשווקים אירופיים או בעבודה עם תאגידים גדולים. ההזדמנות היא עבור חברות שנכנסות לתחבורה חשמלית, אנרגיה מתחדשת או פתרונות יעילות אנרגטית מרוויחות יתרון תחרותי - גישה לאשראי ירוק, מיצוב טוב יותר מול משקיעים, ותדמית חיובית אצל צרכנים. ב-BloombergNEF צופים שההשקעות השנתיות יגיעו בממוצע ל-2.9 טריליון דולר בחמש השנים הקרובות - עלייה של 25% מ-2025.

זהו שינוי עולמי רחב שבו כלכלות מפחיתות תלות בדלקים פוסיליים (נפט, פחם וגז) ועוברות למערכת אנרגיה המתבססת על מקורות מתחדשים, רכב חשמלי, תשתיות רשת חכמות ופתרונות אגירה. הנהירה העולמית לחוסן אנרגטי, פריסה של מרכזי נתונים, ומעבר מואץ לחשמל נקי צפויים להמשיך ולהניע את הגידול.

להרחבה

BloombergNEF Finds Global Energy Transition Investment Reached Record $2.3 Trillion in 2025, Up 8% from 2024 | BloombergNEF

חשבונאות פחמן: איך מודדים ומטפלים בפחמן, בעולם שהופך למורכב יותר?

התמודדות עם שינויי האקלים אינה מסתכמת בהפחתת פליטות עתידיות, שהרי גם אם נעבור באופן מלא לאנרגיה נקייה, יש צורך להתמודד עם הפחמן שכבר הצטבר באטמוספירה. ובינתיים, מידי שנה נפלטים מיליארדי טונות של CO₂, בעיקר משריפת דלקים פוסיליים ותהליכי ייצור. כדי לעמוד ביעדי האקלים, העולם חייב לא רק לצמצם פליטות,  אלא גם להסיר פחמן מהאוויר (Carbon Removal) ולשפר את ניהול הקרקע שממנה מגיע חלק גדול מהפליטות.

בתהליכי הסרת פחמן מוציאים CO₂ מהאוויר ומאחסנים אותו לאורך זמן. ניתן לעשות זאת באופן המחובר לטבע, באמצעות ייעור מחדש או שיקום קרקעות, וכן באופן טכנולוגי בלכידת פחמן ישירות מהאוויר, או במפעלי אנרגיה.

שאלות מרכזיות שהחברות מתמודדות איתן היום הן איך מודדים פליטות מהקרקע, איך מדווחים על הסרת פחמן, ומה נחשב איכותי? בזכות שתי התפתחויות משמעותיות - האחת של האיחוד האירופי והשנייה של GHG Protocol - מתחיל להיסגר הפער. תחום שהיה במשך שנים "המערב הפרוע" של חשבונאות האקלים, מתקדם לעבר סטנדרטיזציה ואמינות, כך שניהול פחמן הופך בהדרגה למדיד, בר השוואה ומבוקר.

1. האיחוד האירופי מגדיר מה היא הסרת פחמן איכותית:

שוק הסרת הפחמן מלא פתרונות לא אחידים ולעיתים מפוקפקים. האיחוד האירופי פרסם תקן וולונטרי שמגדיר מה נחשב הסרת פחמן איכותית. זהו חלק מתקנת CRCF - Carbon Removals and Carbon Farming Regulation, והוא מייצר מסגרת מוסדרת לתקינה, בקרה ואימות של פרויקטים שמסירים CO₂ מן האטמוספירה ומאחסנים אותו לצמיתות.

התקן החדש כולל שלוש מתודולוגיות מובילות, שנבחרו בשל בשלות טכנולוגית והשפעה פוטנציאלית גבוהה על יעדי האקלים, שיקבלו "תו תקן" אירופי:

• DACCS: לכידה ישירה של CO₂ מהאוויר ואחסון מתחת לאדמה.
• BioCCS: לכידת פליטות ביולוגיות ושמירתן במאגרים גאולוגיים.
• • BCR - Biochar: ביו -פחם, אגירת פחמן בפחם ביולוגי עמיד - פחמן מוצק שמופק מחומר אורגני (פסולת חקלאית), מחומם ללא חמצן ונקבר באדמה.

התהליך קובע איך מחשבים טון פחמן, איך מבטיחים שהפחמן לא יברח בחזרה לאוויר, ואילו פרויקטים יכולים לקבל תו תקן אירופי. בהמשך השנה צפויים להתפרסם תקנים נוספים, כולל לחקלאות ולייעור, שיניחו תשתית אחידה לשוק שהולך ומתרחב.

2. תקן חדש של GHG Protocol למדידת פליטות מהקרקע והסרת פחמן:

לקרקע ולחקלאות יש השפעה עצומה על האקלים, כ‑25% מפליטות העולם. GHG Protocol פרסם לראשונה תקן גלובלי שמספק כללים למדידה ודיווח של פליטות מפעילות חקלאית ושימושי קרקע, והסרת פחמן טבעית או טכנולוגית, כחלק ממאזן הפחמן של החברה. התקן ייכנס לתוקף ב‑1 בינואר 2027.

ה-Land Sector & Removals Standard מספק מסגרת אחידה לחברות הרוצות למדוד פליטות קרקע, לשלב הסרות פחמן במלאי הפליטות ולחזק את אמינות הנתונים. הדבר משמעותי במיוחד לחברות בעלות שרשרות אספקה חקלאיות או קרקעיות, כמו יצרני מזון או יצרני ביגוד, וכן לחברות המשקיעות בטכנולוגיות הסרת פחמן.

התקן מבדיל בין הפחתת פליטות אמיתית לבין הסרת פחמן, ומגדיר באופן ברור מה ניתן לכלול במאזני הפליטות בשלושת המכלולים - Scope 1, 2 ו-3. זה חשוב במיוחד לחברות שקובעות יעדים מבוססי מדע (Science-Based Targets) או מתכוננות ל-CSRD, הנדרשות לנתונים ברף גבוה.

למי זה רלוונטי במיוחד? חברות חקלאות ומזון עם שרשראות אספקה עתירות קרקע; פעילויות עסקי חקלאות; חברות אנרגיה ותעשייה המשקיעות בטכנולוגיות לכידת פחמן; וחברות המתחייבות להגיע ל-Net -Zero, המסתמכות על הסרת פחמן או קיזוזים. השינויים בתחום רלוונטיים גם לחברות המתכוננות לקראת דוחות CSRD.

להרחבה

EU adopts first carbon removal certification methodologies  - European Commission GHG Protocol releases Land Sector and Removals Standard  -GHG Protocol

מרכזי נתונים ובינה מלאכותית: האתגר האנרגטי שמעצב את הקיימות ב-2026

צמיחת תחום הבינה המלאכותית יצרה אתגר קיימות משמעותי: עלייה חדה בצריכת אנרגיה של מרכזי נתונים. מרכזי הנתונים הגלובליים צורכים כיום כ-1 -2% מכלל צריכת החשמל העולמית, אך הצמיחה המהירה של AI מעלה את התחזיות באופן משמעותי.

התגובה הרגולטורית לא איחרה לבוא. בחודש שעבר מדינת וושינגטון בארה"ב העבירה בבית הנבחרים חוק (HB 2515) שמטרתו לוודא שמרכזי נתונים גדולים יישאו במלוא עלות האנרגיה והתשתיות הנדרשות להפעלתם - במקום להעביר את העלויות לצרכנים.

מגמה זו משתלבת בטרנדים גלובליים שזוהו על ידי S&P Global לשנת 2026. לפי הדוח, מרכזי נתונים יהיו בלב השיח הרגולטורי והציבורי השנה, כאשר הלחץ יגבר על חברות לא רק לדווח, אלא גם לפעול להפחתת טביעת הרגל האנרגטית והסביבתית שלהן. התחרות על משאבי אנרגיה מתחדשת, מים נקיים ושטח - שכולם מוגבלים - מחדדת את הצורך באסטרטגיות קיימות מתקדמות.

לפי S&P Global, הביקוש למרכזי נתונים, המונע על ידי שירותי AI ושירותי ענן, ימשיך לעלות ללא סימני האטה. הצורך בקיבולת גבוהה במרוץ ה-AI מוביל לכך שצריכת החשמל של התעשייה צפויה כמעט להכפיל את עצמה בין 2024 ל-2030, ושימוש המים לקירור צפוי לעלות בקצב דומה. חברות רבות הצהירו על יעדי Net Zero, אך הביקוש האנרגטי הגובר עשוי להוביל לעלייה בשימוש בדלקים פוסיליים ולהקשות על עמידה ביעדים. באזורים עם ריכוז גבוה של מרכזי נתונים כבר נרשמות עליות במחירי חשמל, ושאלות עולות לגבי מי אמור לממן תשתיות נוספות. בארה"ב, הצמיחה עשויה להתנגש גם במגבלות מים משמעותיות - במיוחד באריזונה, קליפורניה וקולורדו, שכבר היום נמצאות במצוקת מים ולחץ על משאבים.

הביקוש החשמלי שמונע טכנולוגיות AI, מחייבת תשתיות אנרגיה נקיות, אמינות ויעילות יותר. במקביל לאתגר, מתפתחים פתרונות טכנולוגיים שמטרתם להפחית צריכה ולייעל תהליכים. מחקר עדכני של Deloitte מציג מספר כיווני פעולה מרכזיים: אופטימיזציה של אלגוריתמים להפחתת צריכת אנרגיה; שילוב מתקדם של אנרגיות מתחדשות במחשוב ענן; שימוש ב-AI לניהול חכם של עומסי אנרגיה במרכזי נתונים; מודלים של AI for AI - בינה מלאכותית שמייעלת את התשתיות המפעילות את ה-AI עצמו; וטכנולוגיות קירור חכם, אחסון אנרגיה ושיפור יעילות חומרה ומתקנים. פתרונות אלה צפויים לקבל משקל רב יותר ככל שהרגולציה תתהדק והביקוש ימשיך לצמוח.

למי זה רלוונטי במיוחד? חברות טכנולוגיה בעלות מרכזי נתונים או שירותי ענן; חברות המשתמשות בשירותי AI ענן וזקוקות להבנת טביעת הרגל הפחמנית שלהן; משקיעים מוסדיים הבוחנים חשיפות ESG בתיקי טכנולוגיה; חברות אנרגיה ותשתיות המספקות פתרונות למגזר הטכנולוגי. עבור חברות ישראליות, הרלוונטיות כפולה: גם בשל התשתיות המקומיות וגם בגלל חשיפה לשווקים גלובליים. חברות טכנולוגיה, סטארט-אפים בתחום AI וארגונים גדולים המבוססים על שירותי ענן - כולם עשויים להיות מושפעים מהציפייה הגוברת לשקיפות ומהרגולציה החדשה.

אתם.ן מוזמנים לפנות אלינו לסיוע בהערכת חשיפה ובפיתוח אסטרטגיית קיימות דיגיטלית.

להרחבה

How technology is helping organizations reach sustainability goals  - Deloitte Insights  - 2026 Sustainability Trends  - S&P Global Sustainable1AI for energy systems

מנהיגות דירקטוריון בעולם משתנה: איך משלבים שיקולי קיימות בפרקטיקות ממשל תאגידי מרכזיות?

בשנה האחרונה חברנו ב-Deloitte לפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) ול-Chapter Zero Alliance כדי לגבש תפיסה ומודל, המציעים לדירקטוריונים דרך מעשית לנהל מורכבות וסיכונים מערכתיים באופן שמחזק חוסן, יוצר הזדמנויות ומאפשר לצמוח בתנאי אי ודאות.

התהליך יצירת המודל נשען על עשרות מפגשים עם דירקטורים מובילים ברמה הגלובלית, והוא מביא לשוק שפה חדשה שממקמת את האקלים והטבע במרכז ההיגיון העסקי: כוחות המשפיעים על השקעות, על נזילות ועל יציבות פיננסית - לא פחות מאשר על חדשנות ומיצוב תחרותי. כלי העבודה שפיתחנו מאפשרים לדירקטוריונים להוביל שינוי ולהתמודד עם סיכונים והזדמנויות בדרך מחושבת, אחראית ומעשית.

ליבת המודל נשענת על ארבעה עקרונות מרכזיים, שמסמנים כיצד יכול הדירקטוריון להיות גורם מוביל:

1. אחריות ופיקוח: הממקמים את הדירקטוריון כמוביל כיוון וכמי שמוודא שהארגון ערוך למציאות משתנה.
2. אסטרטגיה: שמכירה בכך שקיימות אינה רק דרישת ציות, אלא חלק משיחה עסקית מהותית על עתיד החברה.
3. סיכונים והזדמנויות: המסתכלים על האקלים לא רק כסיכון פיננסי אלא גם כהזדמנות לפיתוח מודלים עסקיים חדשים.
4. שקיפות וגילוי: המחזקים אמון, ומספקים בסיס איכותי לקבלת החלטות.

העקרונות הללו נשענים על שלושה יסודות הכרחיים: ידע ומיומנויות עדכניים בדירקטוריון; שיתופי פעולה עם מחזיקי עניין; ותרבות ארגונית המעודדת סקרנות, פתיחות וחשיבה על פני טווחי זמן ארוכים. כל אלה יוצרים יכולת יישום אמיתית.

זווית נוספת על כלכלה, קיימות ועתיד השוק המקומי

בישראל כמעט שאין רגולציה בתחום הקיימות, וגם המודעות הצרכנית לנושאי סביבה וחברה עדיין נמוכה יחסית. למרות זאת, חברות רבות מגדילות את השקעתן בתחומי קיימות - והסיבה לכך אינה רגולטורית אלא עסקית. אתם.ן מוזמנים לקרוא ניתוח שפרסמנו ב"מעריב", שלפיו קיימות הופכת מגורם תדמיתי לרכיב ניהולי מהותי בהחלטות של הנהלות חברות, בדגש על הקצאת משאבים, ניהול סיכונים ויצירת ערך עסקי.

https://www.maariv.co.il/economy/israel/article -1286863

From Rating to Impact

בעולם העסקי של היום, דירוגים ושקיפות בתחומי ה -ESG אינם פריבילגיה, אלא מהווים דרישה בסיסית להצלחה. דירוג ה -CSA של S&P Global הוא כלי מרכזי ומוביל לדירוג אחריות תאגידית, המאפשר לחברות מיצוב איכותי בשוק, משיכת השקעות ועמידה בתקנים המתקדמים ביותר.

Save the Date! הצטרפו אלינו לוובינר ייחודי ב -5 במרץ 2026, בשיתוף מומחי S&P Global שבו נדון בשיטות ובקריטריונים של הדירוג, ועיקרי ההשפעה שלהם על גיוסי הון, יצירת ערך מול משקיעים ושיפור מיצוב החברה בשוק המקומי והבינלאומי.