SustainAbility IL - Monthly Update June 2026

ציון דרך משמעותי, אבל לא קו סיום: סיכוני אקלים בבנקאות בישראל נכנסים רשמית לשלב הביצוע

הנה זה קורה: ב-12 ביוני 2026 תיכנס לתוקף הוראת ניהול בנקאי תקין (נב״ת) 345 של בנק ישראל, העוסקת בניהול סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים. עבור המערכת הבנקאית, תאריך זה אינו נקודת התחלה: הוא נקודת שיא של תהליך היערכות שהתחיל באופן מסודר יותר עם פרסום ההוראה לראשונה ב-2023 והלך והתעצם לאורך זמן. והוא גם לא נקודת סיום, שכן ניהול סיכוני אקלים הוא תחום מתפתח, שיידרש להשתכלל ולהתעדכן באופן שוטף - בהתאם להתפתחות הנתונים, הכלים והמתודולוגיות.

ההוראה מביאה את סיכוני האקלים אל לב ניהול הסיכון הבנקאי. היא מבהירה כי סיכונים אלו - פיזיים וסיכוני מעבר לכלכלה דלת פחמן - אינם תחום נפרד, אלא גורמי סיכון שיכולים להשפיע על כלל הקטגוריות הפיננסיות: אשראי, שוק, נזילות ותפעול. בהתאם לכך, הבנקים נדרשים לבחון את ההשפעות של סיכוני אקלים על המודל העסקי שלהם ולהעריך את המהותיות הפיננסית שלהם. המשמעות היא הטמעה ישירה בתהליכים העסקיים: שילוב סיכוני אקלים בתהליכי אשראי ובדיקת לקוחות; חיבור לסיכון ברמת תיקי האשראי, מגזרים ואזורים גיאוגרפיים; שילוב בתיאבון הסיכון ובקבלת החלטות עסקיות; והכללה במסגרת הלימות הון ונזילות ובניתוח תרחישים.

לסיכוני האקלים מאפיינים ייחודיים: הם מתפתחים לאורך זמן, כרוכים באי ודאות גבוהה, ולעיתים מתממשים מעבר לאופקי התכנון הפיננסיים הרגילים. לכן, נדרש מהבנקים לפתח בהדרגה את יכולות הניהול, המדידה והניתוח - ולהקצות לכך משאבים לאורך זמן. חלק מהחברות בישראל כבר מקבלות שאלונים מפורטים בתהליכי אשראי - על פעילות, מיקומים וחשיפות. ככל שניהול סיכוני אקלים הופך לחלק מהותי יותר ויותר מהשיח הפיננסי בין בנק ללקוח, ולא רק לנושא דיווחי, חברות המבקשות אשראי או מימון יידרשו לספק מידע על חשיפה לסיכונים פיזיים ועל אופן ההתמודדות; פעולות הננקטות כהיערכות לסיכוני מעבר - רגולציה, טכנולוגיה ושינויי ביקוש; במקרים מסוימים, ניתוחים מעמיקים של נכסים ובטוחות; מידע וניהול שרשראות ערך וכן הלאה.

ואיך זה נראה כאשר עוברים לשלב היישום? הבנקאות האירופית, למשל, עשתה כברת דרך בניהול סיכוני אקלים וטבע - אך הדרך עוד ארוכה. התחום מתאפיין באי ודאות, מורכבות ומחסור בנתונים, ולכן מחייב פיתוח מתמשך של יכולות. בגילוי דעת שפורסם באחרונה, הפיקוח הבנקאי האירופי (ECB) בחן פרקטיקות מומלצות לניהול סיכוני אקלים וטבע ולביצוע מבחני קיצון, על בסיס גישות המיושמות ביותר מ-60 מוסדות פיננסיים. ב-ECB ציינו כי בשנים האחרונות בנקים שיפרו את האופן שבו הם מנהלים סיכוני אקלים וטבע וכיום, כלל הבנקים שתחת פיקוחם הקימו את התשתית הבסיסית לזיהוי, מדידה וניהול של הסיכונים הנובעים ממשבר האקלים ומהפגיעה בטבע. ואולם, למרות ההתקדמות, עדיין לא מובטח יישום עקבי של שיטות עבודה יעילות בכל תיקי הפעילות, החשיפות וקטגוריות הסיכון. במיוחד בתחום מדידת הסיכונים הפיזיים וסיכוני הטבע, שבהם המתודולוגיות עדיין בשלבי התפתחות ראשוניים, וסביר להניח שהסיכונים אף מוערכים בחסר. בנוסף ציינו בבנק המרכזי האירופי, כי יש נקודות חולשה ספציפיות בבנקים שונים שעדיין דורשות טיפול, וכי סביבת הסיכון עצמה הולכת ונעשית מורכבת יותר. 

מהדוגמאות ל"פרקטיקה טובה" שפרסם ECB, ניתן לזהות כיווני יישום שהמשותף לכולם הוא המעבר מהגדרת סיכון לשלב של ניהול והפחתת הסיכון בפועל. כמו למשל: מעבר של בנקים מניתוח כללי של סיכון ברמת ענף לניתוח פרטני ברמת הלקוח, כולל השפעת תרחישי מעבר שונים; העמקה של ניתוח סיכונים פיזיים באמצעות נתונים ממוקדים יותר על נכסים ספציפיים ומיקומים; עבודה מול לקוחות להבנת החשיפה וההתמודדות שלהם עם סיכוני אקלים; שילוב שיקולי אקלים בהחלטות עסקיות. 

התחום מתפתח כל הזמן, והבנקים והחברות יצטרכו להמשיך ולשפר נתונים, לפתח מודלים; לחדד מתודולוגיות מדידה; להעמיק ניתוחי תרחישים; ולהתאים את ניהול הסיכונים למציאות משתנה. ה-12 ביוני 2026 כבר מגיע, אבל זהו תהליך מתמשך, ולא פרויקט עם תאריך סיום. 

למי זה רלוונטי במיוחד? לבנקים ולגופים פיננסיים, שיידרשו להמשיך לפתח ולשפר את המודלים והיכולות לאורך זמן. ובמקביל, לחברות הפועלות בענפים חשופים או התלויות במימון בנקאי – שיהיה עליהן לספק נתונים, לענות על שאלונים ולהראות הבנה וניהול של חשיפות אקלימיות כחלק מהקשר עם המערכת הפיננסית. שאלות על חשיפה אקלימית יהפכו בהדרגה לחלק מתהליך המימון, לצד דרישה לנתונים מסודרים יותר על נכסים, פעילות, צריכת אנרגיה וחשיפות מהותיות. אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיח בנושא ולבחון כיצד השינויים הללו עשויים להשפיע עליכם.

להרחבה:

• נוהל בנקאי תקין 345 של בנק ישראל
• EBC: Good practices for advancing climate and nature-related risk management

החום כסיכון עסקי: מה מנהלים בתעשייה הישראלית עדיין לא מחשבים

עומסי חום בישראל כבר גורמים לאובדן שעות עבודה, לעלייה בתאונות ולהפסקות ייצור לא מתוכננות, וב-2030 המחיר הכלכלי צפוי להגיע למאות מיליוני דולרים בשנה. דוח של מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה מראה כי מעבר לעובדה שעומסי החום המתגברים בתעשייה הם אתגר תפעולי, הם פוגעים בבטיחות, בבריאות ובעיקר בפריון העבודה.

ישראל היא Hotspot אקלימי. השפעת עומסי החום משמעותית יותר בישראל מאשר במרבית מדינות ה-OECD. פער הפריון יגדל אם לא יבוצעו צעדי היערכות למזעור השפעות עומסי החום על הפריון בתעשייה. בישראל, הטמפרטורות עולות בקצב מהיר פי שלושה מהממוצע העולמי, ומספר הימים החמים מאוד בשנה (מעל 37 מעלות צלזיוס) צפוי להכפיל את עצמו בתוך עשור, מ-30 ל-60 ימים. בדרום אירופה, למשל, עומס חום בתנאי פנים לא ממוזגים ולא מאווררים דיים, באופן הדומה למבנים בתעשייה בישראל, מביא לירידה ממוצעת בתפוקת העובד של 15% ובתנאי חוץ החשופים לקרינה ישירה עד 50%. הסיכון לתאונת עבודה עולה ב-1% על כל מעלה נוספת, ובמהלך גל חום הוא קופץ ב-17.4%.

על‑פי הערכות עדכניות, עד שנת 2030 צפויה בישראל ירידה של כ‑2.5% בשעות העבודה בענפי החקלאות והבנייה, וכ‑1.08% בשעות העבודה בענף התעשייה. ירידה של כ‑1% בשעות העבודה בתעשייה עלולה להיתרגם להפחתה של כ‑0.12% בתמ״ג. במחקר צוין כי תחת ההנחות שהתמ״ג בישראל ב‑2030 יהיה כ‑600 מיליארד דולר, הפחתה כזו משמעה הפסד כלכלי של כ‑720 מיליון דולר בשנה, רק בענף התעשייה.

בדוח שפרסם מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, יש סיגנל רגולטורי ברור ועולה גם פער מהותי בין היקף הסיכון לבין רמת ההיערכות בפועל. בישראל אין עדיין מדיניות סדורה שמגבילה עבודה בעומסי חום, למעט הנחיות ייעודיות בצה״ל. לעומת זאת, במדינות מערביות בעלות אקלים ים‑תיכוני הדומה לישראל, כמו ספרד, יוון ופורטוגל באירופה או קליפורניה ואריזונה בארה"ב, קיימות תוכניות היערכות לשינוי אקלים, ובהן גם הסדרים ייעודיים להתמודדות עם עומסי חום בשוק העבודה, בתעשייה ובמקצועות החשופים לחום. בישראל, מחקר מסוג זה מראה כי הנושא נמצא בתהליך התקדמות רגולטורי גם אם עדיין אינו מוסדר באופן מלא, וכי הוא כבר מוכר ברמת המדיניות, אך עדיין נמצא בשלבי גיבוש ואינו מיושם באופן מערכתי.

מה שמחזק עוד יותר את ההיבט העסקי הוא הפער בין המודעות לבין המציאות בשטח: מהמחקר עולה כי במפעלים רבים רמת המודעות לניהול סיכוני חום עדיין נמוכה, ולעיתים אין מדידה שיטתית של הטמפרטורה בסביבת העבודה או הגדרה ברורה של נקודות הפסקת עבודה. במקביל, מנהלים מדווחים על עלייה בתאונות עבודה בחודשי הקיץ ועל הפסקות ייצור לא מתוכננות הנובעות מעומסי חום.

למי זה רלוונטי במיוחד? למנהלי מפעלים, הנהלות ומקבלי החלטות בענפי התעשייה בישראל, מנהלי בטיחות, משאבי אנוש וגורמי תפעול בכל ארגון שבו עובדים חשופים לעומסי חום. עבור חברות תעשייתיות, זהו איתות להתחיל להתייחס לעומסי חום כחלק מניהול סיכונים תפעולי ואסטרטגי, לא רק כחובה בטיחותית. מומלץ לחברות לבחון כיצד התאמות מוקדמות בתנאי העבודה, בתשתיות ובנהלים יכולות להפחית סיכוני בטיחות ותאונות ולשמור על העובדים; להתמודד עם שחיקת כוח אדם ועלייה בקושי בגיוס עובדים לתעשייה בתנאי חום; לצמצם פגיעה בפריון; למנוע הפסקות ייצור לא מתוכננות ולהימנע מהפתעות רגולטוריות בהמשך.

להרחבה:

משרד הכלכלה: התגברות עומסי החום כתוצאה משינוי האקלים והשפעותיהם על העבודה ועל פריון העבודה בתעשייה בישראל.

מקור הנתונים: דוח CDP

השפעות כלכליות בגובה של כטריליון דולר כתוצאה מסיכון אקלימי. CDP, ארגון בין‑לאומי ללא כוונת רווח, מפעיל את מערכת הדיווח הסביבתי הגדולה בעולם, במסגרתה כ-20,000 חברות, ערים וגופים פיננסיים מדווחים נתונים על סיכונים סביבתיים והשפעותיהם הכלכליות. בדוח חדש שפרסם CDP, בוצע ניתוח דיווחים של 3,890 חברות שבחנו את החשיפה שלהן לאירועי מזג אוויר קיצוניים. מהניתוח עולה כי אירועי מזג אוויר כבר גורמים להפסדים בפועל וכן כי עיקר הסיכון עדיין לפנינו, שכן החברות מעריכות השפעות פיננסיות עתידיות בהיקף של 898 מיליארד דולר שמשמעותם הפסדים הצפויים לאורך זמן, בטווח קצר, בינוני וארוך.

הגרף מפרק את אותם הפסדים צפויים לפי סוג אירוע: הצפות, מובילות בפער גדול על 528 מיליארד דולר ואחריהן סופות טרופיות כגון הוריקנים וטייפונים, משקעים כבדים ולאחר מכן בצורות, סופות, גלי חום, שריפות ועוד. הצבעים בתוך כל עמודה מראים כיצד ההשפעה מתממשת בפועל: אובדן הכנסות, ירידת ערך נכסים, הפרעה תפקודית, עלייה בהוצאות, פרמיות ביטוח גבוהות יותר, גישה נמוכה יותר להון ולמימון ושיבושי שרשרת אספקה. הסיכונים אינם רק פיזיים אלא עסקיים: עצירת ייצור, פגיעה בשרשרת אספקה, או חוסר יכולת לספק שירות. הסיכון האקלימי עובר משאלה של נזק לנכסים, לסכנה של פגיעה בליבת הפעילות העסקית.

סופסוף, גם ל-S ב‑ESG יש מסגרת דיווח חדשה; הכירו את TISFD

אחרי שנים שבהן תחום ה‑ESG - סביבה, חברה וממשל תאגידי - התקדם בעיקר סביב בכל הקשור לאקלים וסביבה, הממד החברתי, ה-S היה מורכב ביותר עבור חברות לדווח עליו באופן עקבי ואחיד, למדוד, ולא פעם הוא נותר מבוסס על הצהרות ולא על ניתוח עסקי אמיתי. 

לנושאי אקלים יש את TCFD, כמסגרת דיווח המבוססת גילוי פיננסי, שמתחברת ל-ISSB, International Sustainability Standards Board. לטבע יש את מסגרת הגילוי TNFD. עבור הממד החברתי, היו בעיקר אינדיקטורים שונים כמו GRI (Global Reporting Initiative), שאלונים לשרשראות ערך והרבה הצהרות לצד כוונות טובות. 

בחודש מאי 2026 פורסמה להערות ציבור גרסת בטא ראשונה של מסגרת חדשה: TISFD - Taskforce on Inequality and Social-related Financial Disclosures. זו יוזמה בין-לאומית הכוללת גופים מעולם העסקים, הפיננסים, ארגוני עובדים וחברה אזרחית, שהוקמה במטרה להכניס את סוגיות ה-S לדיווח פיננסי באופן עקבי, מדיד ובר השוואה. פחות הצהרות ויותר ניתוח, פחות איכותני ויותר מדיד ופיננסי.

המסגרת החדשה מגדירה איך חברות וגופים פיננסיים צריכים לנתח ולדווח על השפעות על אנשים, כולל  עובדים, ספקים, קהילות וצרכנים; התלות בכוח אדם, אמון חברתי; וסיכונים והזדמנויות הנובעים מסוגיות חברתיות ואי‑שוויון. כל אלה מתוך התפיסה שהשפעות חברתיות מתורגמות באופן ישיר להשפעה פיננסית. למשל: תנאי העסקה עלולים להוביל את החברה לסיכון תפעולי ותחלופת עובדים גבוהה; פגיעה בקהילה - לסיכון משפטי ומוניטיני; ואי שוויון רחב לסיכונים מקרו כלכליים וסיכוני שוק, כאלה שמשפיעים אפילו על שווקים שלמים, ולא רק על חברה בודדת.

בדומה למסגרות האקלים והטבע, גם כאן המבנה כולל ארבעה נדבכים עיקריים: ממשל תאגידי, אסטרטגיה, ניהול אימפקט וסיכונים ומדדים ויעדים. כל זאת, מתוך רצון לאפשר לחברות לשלב את הנושאים החברתיים עם אקלים וטבע, במקום לייצר עוד שכבת דיווח נפרדת. המסגרת מגדירה עקרונות ליבה, בהם: התמקדות במידע מהותי, הסתכלות על טווחי זמן שונים, שילוב בעלי עניין בתהליך והתייחסות לסיכונים מערכתיים.

מסגרת TISFD פתוחה להערות ציבור עד 31 ביולי 2026, כחלק מתהליך פיתוח פתוח לקראת פרסום הגרסה הסופית הצפויה ב‑2027. 

למי זה רלוונטי במיוחד? המסגרת מיועדת בראש ובראשונה לחברות ולגופים פיננסיים, אך רלוונטית גם לרגולטורים, קובעי מדיניות וארגוני חברה אזרחית המבקשים להבין ולהשוות כיצד ארגונים מנהלים סוגיות הקשורות לאנשים והשלכותיהן הפיננסיות. היא צפויה להיות רלוונטית במיוחד עבור ארגונים הנדרשים או נערכים לדיווח לפי ISSB או ESRS, שבהם הממד החברתי דורש העמקה וכן חברות עם פעילות תפעולית, כוח אדם או שרשרת אספקה רחבה, שכן סוגיות חברתיות יש פוטנציאל להפוך לסיכונים עסקיים. הנהלות המבקשות לבחון כיצד נושאים כגון תנאי העסקה, קהילה ויחסי עבודה עשויים להשפיע על ביצועים, סיכונים ותכנון פיננסי מוזמנות לפנות אלינו לזיהוי פערים ולליווי ממוקד בחיזוק המענה לנושאים חברתיים.

להרחבה: The TISFD Framework - Recommendations for disclosure of people-related information by businesses and financial institutions

הטבע: השורה התחתונה שעולם הפיננסים לא מספיק לוקח בחשבון

בשנים האחרונות הולכת ומתחדדת ההבנה בעולם העסקי כי השפעות סביבתיות הן גורם בעל משמעות פיננסית מהותית, וכי שילוב בין קיימות לפיננסים הוא הכרח עסקי. דוח של Deloitte בוחן כיצד תלות והשפעה של פעילות עסקית על מערכות טבעיות, כגון מים, קרקע, מגוון ביולוגי ויערות, מתורגמות להשפעות פיננסיות ישירות ועקיפות על ארגונים, לרבות עלויות תפעול, הכנסות, ערך נכסים, גישה להון ועלות הון. הדוח מדגיש כי לא מספיק להכיר בהשפעות הסביבתיות על פעילות עסקית - יש צורך לכמת את ההשלכות הכלכליות של תלות והשפעה על הטבע  (Nature Related Financial Impacts - NRFIs)  ולשלב זאת בקבלת החלטות פיננסיות, בניהול סיכונים ובתכנון אסטרטגי.

סיכונים הקשורים לטבע, כגון מחסור במים, אובדן מגוון ביולוגי והרס יערות, עלולים להשפיע על פעילות עסקית. הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בפגיעה בזמינות חומרי גלם, בירידה בתפוקות, בשיבושי שרשראות אספקה ובפגיעה בתשתיות פיזיות ובלוגיסטיקה. מהדוח עולה כי יש ענפים שפגיעים לכך במיוחד, לדוגמה, בענף התיירות יותר מ-80% מהמוצרים והשירותים תלויים ישירות או בעקיפין במשאבי טבע ובתפקוד מערכות אקולוגיות. 

מעבר לכך, קיימים גם סיכונים רגולטוריים. לדוגמה, רגולציית היערות של האיחוד האירופי (European Union Deforestation Regulation - EUDR) מחייבת ארגונים מסוימים להוכיח כי סחורות מסוימות אינן קשורות בהרס יערות וכי מקורן בייצור חוקי. מדובר בדרישה אזורית אך היא צפויה להשפיע בפועל על שרשראות אספקה גלובליות, גם מחוץ לאירופה. גם סטנדרטים בינלאומיים שונים (כמו CSRD או TNFD) מתנים את העמידה בהם בהתייחסות לנושא התלות וההשפעה על הטבע.

אף שהרגולציה בישראל בתחום עדיין מתפתחת ביחס לאירופה, חברות הפועלות בשווקים בין-לאומיים, משולבות בשרשראות אספקה גלובליות או נשענות על מימון זר, עשויות להידרש להתייחס גם לסיכוני הטבע. ניהול מושכל של תלות והשפעה על הטבע מאפשר לארגונים לא רק להיערך רגולטורית אלא אף להקדים את השוק ולזהות הזדמנויות צמיחה חדשות. למשל, בענף החקלאות: מעבר לשיטות רגנרטיביות המשפרות את בריאות הקרקע ועמידות היבולים נקשר גם לעלייה בביצועים הפיננסיים; או מרכזי נתונים שנדרשים להתמודד עם מגבלות מים ואנרגיה, ויישום פתרונות כגון קירור פסיבי בהשראת הטבע עשוי לתרום להפחתת עלויות תפעול.

מסקירה של TNFD עולה, כי סיכוני טבע מתורגמים בפועל להשפעות פיננסיות מדידות על חברות: סיכונים הקשורים לטבע יכולים להשפיע על תזרימי מזומנים, על עלויות תפעול, על הכנסות ואף על גישה להון ועלות ההון לאורך זמן. בנוסף, הסיכונים מתממשים דרך מגוון מנגנונים פיננסיים ישירים, כגון: הפסדים כספיים כתוצאה מהפרעות תפעוליות, עלייה בהוצאות הון ותפעול, ירידה בערך החברה, פגיעה בגישה למימון ועלייה בעלויות ביטוח. לפי TNFD, הערך הכלכלי החשוף לסיכוני טבע עשוי להיות משמעותי ברמה מערכתית, כאשר בין 7% ל-9% מהתוצר העולמי מצוי בסיכון בהקשר של סיכונים הקשורים לטבע, למשל דרך חשיפה לסיכוני מים. 

למי זה רלוונטי במיוחד? לארגונים עם תלות במשאבי טבע או חברות הפועלות בשווקים בין-לאומיים, המשולבים בשרשראות אספקה גלובליות או נשענים על מימון זר, לרבות חברות בתחומי המזון והחקלאות, תעשייה וייצור, אנרגיה ותשתיות, טכנולוגיה, תיירות ועוד. שילוב מוקדם של שיקולי טבע באסטרטגיה הפיננסית והעסקית עשוי לסייע למעבר מגישה תגובתית לניהול פרואקטיבי של סיכונים ולמנף זאת כמקור לחוסן וליצירת ערך לאורך זמן. מומלץ לגשת לסיכונים ולהזדמנויות אלו באופן מבוסס נתונים, ובמסגרת זו לחזק את יכולת הארגון לזהות ולכמת תלות והשפעה על הטבע, לשלב שיקולי טבע בבדיקות נאותות בשרשרת האספקה, להבין מהן הדרישות הרגולטוריות מהארגון, ולבחון כיצד פרקטיקות של קיימות יכולות לסייע לארגון ליהנות מתמריצים, אשראי או יתרונות תפעוליים.

להרחבה:

• השורה התחתונה של הטבע - דוח Deloitte.
• השפעה פיננסית של סיכוני טבע - סקירת TFND.

קצרים:

הנציבות האירופית פרסמה טיוטה לעדכון תקני ESRS: במאי 2026 פרסמה הנציבות האירופית טיוטת תיקון לתקני הדיווח האירופיים לקיימות (ESRS - European Sustainability Reporting Standards), לצד טיוטה לתקן וולונטרי חדש עבור חברות קטנות יותר בשרשרת הערך. המהלך מגיע כחלק מחבילת Omnibus שמטרתה להקל ולפשט את דרישות הדיווח תחת CSRD, תוך שמירה על עקרונות הליבה של הדיווח. התיקונים המוצעים כוללים בעיקר פישוט והבהרה של הדרישות: הבהרות סביב הערכת מהותיות, כולל חיזוק הגישה שמאפשרת להימנע מדיווח על מידע שאינו מהותי; גמישות גבוהה יותר ברמת הפירוט והפילוח של הנתונים; אפשרות מוגדרת להימנע מחשיפת מידע רגיש מסחרית; התאמות והקלות בדיווח על השפעות פיננסיות צפויות. במקביל, הוצע תקן דיווח וולונטרי חדש עבור ישויות עם פחות מ‑1,000 עובדים, שמטרתו לאפשר דיווח פרופורציונלי וגם להגביל את היקף המידע שחברות גדולות יכולות לדרוש משרשרת הערך שלהן. הרחבה באתר Deloitte.

Government Trends 2026 - מה משתנה ואיפה זה פוגש את הקיימות. הדוח Government Trends 2026 של Deloitte עוסק במגמות שמעצבות את פעילות הממשלות בשנת 2026, ומצביע על שינוי עמוק באופן שבו הן פועלות, מקבלות החלטות ומנהלות סיכונים. הפעם, לא מדובר בעוד גל דיגיטציה, אלא בעיצוב מחדש של מערכת ההפעלה במגזר הציבורי - הכללים, תהליכי העבודה והחלטות הליבה. מהדוח עולות כמה מגמות מרכזיות, בהן: רגולציה משתנה - מעבר ממערכות חוקים סטטיות לפיקוח דינמי יותר, שמתבסס על דאטה, בינה מלאכותית וכלים כמו סימולציות ו‑sandbox רגולטורי; קבלת החלטות מבוססת דאטה - שילוב נתונים בזמן אמת, חיישנים וסימולציות כדי לזהות סיכונים מוקדם ולשפר תכנון וקבלת החלטות; חיזוק שיתופי פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי - מעבר מהתקשרויות נקודתיות למודלים רחבים יותר של יצירת ערך ציבורי, כולל שימוש במודלים מבוססי תוצאה ומנגנוני מימון חדשניים; שינוי במבנה הארגוני - מעבר ממבנים קשיחים לצוותים גמישים שמוקמים סביב משימות ותוצאות. הדגש על ניהול סיכונים, שימוש בדאטה, רגולציה משתנה ושיתופי פעולה בין‑מגזריים, הוא תשתית נדרשת להתמודדות עם אתגרי קיימות מורכבים.  

"השקעות אימפקט, בתכל'ס". אם המונח "השקעות אימפקט" נשמע מוכר אבל עדיין קצת מופשט, סדרת פודקאסטים חדשה מבקשת לעשות בדיוק את ההפך: להוריד את הנושא לקרקע. הפודקאסט "השקעות אימפקט, בתכל'ס" של מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, בהנחיית אירה פרידמן, בכירה בשוק ההון ואחת הדמויות המרכזיות בתחום בישראל, מתמקד בפרקטיקה. בפרקים ניתנות תשובות לשאלות כמו: מהי באמת השקעת אימפקט? האם אפשר לייצר גם תשואה וגם השפעה? מה בין Finance First ו-Impact First? ואיך מנגנוני השקעות האימפקט נראים בפועל. בפרקים השונים גם ראיונות עם שני צדדים להשקעה - משקיע ויזם, וכן פרק זרקור על שוק ההון המקומי הכולל ראיון עם נופר וולך לזרסקו, מנהלת ה-ESG בבנק דיסקונט, על האג"ח החברתית שהבנק הנפיק. בספוטיפיי וב-You Tube. 

קומה 47 - הערך האסטרטגי של חברות עולה קומה. לסיום, עדכון מאיתנו ב-Deloitte על פתיחת הקומה ה-47 במגדל עזריאלי העגול בתל אביב. הקומה החדשה מבטאת את הדרך שלנו להעניק ללקוחות את הערך האסטרטגי הגבוה ביותר עם חלל שתוכנן במיוחד כדי לארח את הדיונים המורכבים והחשובים ביותר של המשק הישראלי, תוך שילוב בין תוכן מקצועי עמוק לחוויית אירוח יוצאת דופן. הקומה היא מרחב אסטרטגי ייעודי שמאפשר להנהלות ולמנהלים לעצור רגע, לחדד חשיבה ולהפוך אסטרטגיה לפעולה. בקומה נקיים סדנאות (Labs) מותאמות אישית, שייבנו סביב האתגרים העסקיים המשמעותיים ביותר שלכם, הלקוחות שלנו. התכנים נשענים על מתודולוגיות שונות שלנו ב-Deloitte, המסייעות למנהלים ולהנהלות להתמודד עם רגעים קריטיים: עיצוב העתיד העסקי, כניסת מנהלים לתפקידים חדשים, הובלת טרנספורמציה ארגונית, חיזוק שיתופי פעולה בין פונקציות שונות, הפיכת אסטרטגיה לתוכנית עבודה ממוקדת תוצאות, פריטת מהלכים אסטרטגיים, יישור קו וסנכרון בין הנהלה וצוותים ועוד. קומה 47 כבר פתוחה, אנחנו מזמינים אתכם לבחון כיצד ניתן לייצר פריצת דרך אצלכם.

למידע נוסף