SustainAbility IL - December 2025

במציאות הנוכחית של חוסר ודאות מתמשך - ביטחוני, כלכלי וחברתי - נושאי קיימות ו-ESG מהווים מנוף לחוסן ארגוני. שמירה על שקיפות, אחריות וערכים סביבתיים וחברתיים יכולה לחזק את האמון של לקוחות, עובדים ומשקיעים, ולבסס מיצוב תחרותי.

גם החודש, אנו בפרקטיקת הקיימות של Deloitte ישראל, מבקשים לשתף אתכם.ן בתובנות, מגמות ורגולציות עדכניות מעולמות הקיימות, הסביבה, החברה והממשל התאגידי (ESG). העדכון החודשי שלנו נועד לספק לכם.ן ערך מקצועי וכלים פרקטיים שיסייעו לכם.ן להוביל את תחום הקיימות בארגון - מתוך חיבור לעולמות העסקים, הרגולציה והחדשנות.

אתם.ן מוזמנים להעביר את העדכון החודשי לגורמים נוספים בארגונכם ולהרחיב את הדיון בנושא.

🔍 כשהאנרגיה מתחדשת, הבינה המלאכותית היא המנוע החדש

מערכות האנרגיה בעולם מתמודדות עם אתגרים הולכים ומתרבים: ביקוש גובר, רגולציה סביבתית, צורך בחוסן תפעולי, ועלויות משתנות. דוח חדש של Deloitte מראה כיצד בינה מלאכותית (AI) הופכת לכלי מרכזי בהתמודדות עם האתגרים האנרגטיים, ומאפשרת לארגונים לייעל תהליכים, לחסוך בעלויות, ולהפחית פליטות.

השקעה ב-AI היא לעיתים השקעה כלכלית משמעותית לטווח בינוני-ארוך, אך החיסכון הפוטנציאלי והערך העסקי מצדיקים אותה. לפי הדוח, החיסכון המצטבר עד 2050 עשוי להגיע ל-11 טריליון דולר לכלל מערכות האנרגיה בעולם. זו הערכה גלובלית, עבור כל הסקטור האנרגטי (יצרנים, מפעילים, חברות תעשייה, תחבורה, בנייה ועוד) בכל המדינות - נתון שמשקף את סך החיסכון בעלויות תפעול, תחזוקה, השקעות, וצריכת אנרגיה, שניתן להשיג אם יוטמעו פתרונות AI בקנה מידה רחב בכל שרשרת הערך של האנרגיה (מהפקה, דרך רשתות, ועד לצרכנים הסופיים).

ממצאי הדוח:

• AI כבר היום משמשת לאופטימיזציה של רשתות חשמל, ניהול תחזוקה, חיזוי ביקושים, שיפור יעילות בבניינים, תחבורה ותעשייה, ואפילו לאיתור דליפות מתאן - מה שמוביל לחיסכון של מיליארדי דולרים בשנה.
• עד 2050, יישום נכון של AI במערכות אנרגיה יכול להביא לחיסכון של כמעט 12,000 טרהוואט-שעה (TWh) באנרגיה (יותר מ-10% מהצריכה העולמית) ולחסוך כמעט 500 מיליארד דולר בשנה בעלויות תפעוליות.
• AI יכולה לסייע בהפחתת פליטות גזי חממה, לשפר את אמינות הרשתות, ולהפוך את מערכות האנרגיה לעמידות יותר בפני שיבושים.
• AI תורמת גם לאבטחת מידע ולחוסן סייבר של תשתיות אנרגיה, עם יכולות זיהוי ותגובה אוטומטית לאיומים.
• • לשם יישום מיטבי נדרשים תשתיות נתונים איכותיות, אבטחת מידע, ושיתוף פעולה בין חברות אנרגיה, טכנולוגיה, רגולטורים וגופים פיננסיים. 

ביישום נכון, הבינה המלאכותית יכולה לסייע לחברות להפוך לעצמאיות יותר אנרגטית, להפחית תלות ביבוא, ולשפר את החוסן מול משברים גלובליים. דוגמאות מהשטח: פלטפורמות ניהול חכם של מרכזי נתונים הצליחו להפחית את צריכת החשמל ב-25% בשעות עומס, מבלי לפגוע באיכות השירות; ומערכות חיזוי ביקושים בבניינים מסחריים בדרום קוריאה הביאו לדיוק של 98% בתחזית ולחיסכון של 8%-19% בעלויות החשמל החודשיות.

למי זה רלוונטי? חברות אנרגיה, תעשייה, תחבורה, בנייה, וגופים פיננסיים המעוניינים לשפר יעילות, להפחית עלויות, ולהוביל חדשנות בתחום האנרגיה. אם אתם שוקלים להטמיע פתרונות AI במערכות האנרגיה שלכם, או רוצים להבין איך הפתרונות יכולים לייצר ערך אמיתי לארגון, נוכל לסייע לזהות הזדמנויות, לבנות אסטרטגיה וללוות את התהליך.

להרחבה: AI for energy systems | Deloitte Global

🔍 רגולציה סביבתית מעבר לים: בין עיכוב להתקדמות

בחודש נובמבר התרחשו שני מהלכים בזירת הדיווח הסביבתי, האחד באירופה והשני בקליפורניה, שממחישים היטב את המורכבות והדינמיות של הרגולציה בתחום. התהליכים מתקדמים, אך לא תמיד בקו ישר - חלק מהדרישות מתמתנות, אחרות מתעכבות, ואי-הוודאות גבוהה.

באירופה: הפרלמנט האירופי אישר את עמדתו לקראת המשא ומתן הסופי (Trilogue) על חבילת הדיווח והאחריות התאגידית (CSRD ו-CSDDD). בין השינויים: סף החלה גבוה יותר (1,750 עובדים ומחזור של 450 מיליון אירו), הגבלות על דרישות מידע מחברות קטנות, וביטול הדרישה לתוכנית מעבר אקלימית ב-CSDDD. ההסכמות הסופיות צפויות בתחילת 2026.

בקליפורניה: רגולציית SB-261 (דיווח על סיכוני אקלים) הוקפאה זמנית בעקבות פסיקת בית המשפט הפדרלי, כך שהדדליין לדיווח נדחה עד להכרעה סופית, הצפויה בהמשך 2026. עם זאת, SB-253 (דיווח פליטות גזי חממה לחברות עם מחזור כולל הגבוה ממיליארד דולר) ממשיכה להתקדם, עם דדליין ראשון ביולי 2026. המשמעות: עסקים הפועלים בקליפורניה (משלמים בה מס) נדרשים להיערך לשני מסלולים במקביל, תוך התמודדות עם אי-ודאות רגולטורית.

למי זה רלוונטי במיוחד? חברות ציבוריות, תאגידים רב-לאומיים, חברות מזון ומשקאות, תעשייה, קמעונאות, טכנולוגיה ולוגיסטיקה, בעיקר אלה השחקניות בשרשראות אספקה גלובליות. למרות מהמורות ועיכובים, המגמה הכללית היא של המשך התקדמות בדרישות הדיווח והאחריות הסביבתית. אנו ממליצים לחברות - במקביל למעקב אחר התפתחויות - להמשיך להתכונן, ובמידת הצורך לבצע התאמות בתהליכי איסוף הנתונים, הדיווח והבקרה, כדי להבטיח עמידה ברגולציה, חוסן תפעולי ועמידה בציפיות משקיעים ולקוחות.

🔍 הדור הבא של שרשראות אספקה: מעגליות כמפתח לחוסן ולצמיחה

הכלכלה המעגלית היא גישה עסקית שמחליפה את המודל המסורתי של "לייצר, להשתמש ולזרוק" במודל שבו מאריכים את חיי המוצרים, מתקנים, משתמשים מחדש וממחזרים. המשמעות: פחות בזבוז, חיסכון בעלויות, עמידות בפני שיבושים בשרשרת האספקה, ועמידה ברגולציה סביבתית המשתנה ממדינה למדינה.

לפי ממצאי דוח חדש של הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) המבוסס על סקר שנערך בקרב 491 מנהלים בכירים ב-10 תעשיות יצרניות ברחבי העולם, 95% מהמשיבים מעריכים שמעגליות תהיה חשובה או חשובה מאוד לארגון שלהם בשלוש השנים הקרובות (71% הגדירו אותה כ"חשובה מאוד"). מהנתונים עולה, כי חברות מבינות שמעגליות היא לא רק עניין סביבתי, אלא מנוף עסקי לחוסן, תחרותיות וצמיחה.

מעגליות יוצרת ערך כלכלי במספר צורות:

• חברות שמיישמות מודלים מעגליים מדווחות על הכנסות יציבות יותר, חיסכון בעלויות חומרי גלם, ויכולת לייצר הכנסות חוזרות ממוצרים קיימים.
• 70% מהמנהלים צופים שהרווחיות ממוצרים מעגליים תהיה גבוהה יותר לעומת מוצרים ליניארים, כולל חד-פעמיים.
• השקעה במעגליות דורשת היערכות פיננסית, אך התשואה מתבטאת בחיסכון, בחוסן עסקי ובצמיחה בשווקים חדשים.

בפועל, ולמרות ההגדרה של מעגליות כ"חשובה מאוד", לפי נתוני WEF רק 20% מהחברות הצליחו להקים שרשרת אספקה מעגלית בפועל. האתגרים המרכזיים כוללים קושי להחזיר מוצרים מהלקוחות, איכות משתנה של מוצרים חוזרים, לוגיסטיקה הפוכה מורכבת, עלויות תיקון ושיפוץ גבוהות, מחסור בתשתיות ובידע מתאים, ורגולציה לא אחידה בין מדינות.

בדוח מובאות דוגמאות מהשטח, כמו: Schneider Electric, שהפכה אתרי ייצור קיימים למרכזי שיפוץ ושילבה מרכז הפצה מעגלי במרכז הפצה רגיל, תוך התאמת כלים למעקב ובקרה; HP שמפעילה שירותי תיקון ומיחזור למחשבים ניידים וציוד, עם דגש על עמידה בתקני איכות ורגולציה; ו-Siemens, שפיתחה שירותי רטרופיט למערכות חשמל, שמאריכים את חיי הציוד ומפחיתים בזבוז.

למי זה רלוונטי? מנהלי תפעול, רכש וחדשנות; חברות יצרניות; חברות עם שרשראות אספקה מורכבות; חברות קמעונאיות; וארגונים המעוניינים לשפר חוסן, רווחיות ועמידה ברגולציה. תוכלו לפנות אלינו לליווי בתהליך, כולל ייעוץ איך להתחיל ולזהות הזדמנויות. ניתן להתחיל בפיילוטים ממוקדים, ולבחור מוצרים שקל להחזיר ולתקן ולפנות ללקוחות שמוכנים לאמץ מודלים מעגליים. לצד זאת, נדרשת טרנספורמציה ושינוי תפיסה לתיקון ולמיחזור, עם מחויבות הנהלה ומדדים ברורים.

להרחבה: Circular Transformation of Industries: The Art of Scaling Circular Supply Chains 2025 | World Economic Forum

על כלכלה מעגלית ב-Deloitte ושיתופי פעולה עם התעשייה: Our work with Circle Economy | Deloitte UK

🔍 COP30 בברזיל: האמזונס במרכז, והעולם מחפש פתרונות

הוועידה הגלובלית לאקלים, COP30, התקיימה השנה בלב האמזונס, בבלם שבברזיל - ומטבע הדברים, הטבע, היערות והמגוון הביולוגי תפסו את מרכז הבמה. גם ל-Deloitte הייתה בוועידה נוכחות בולטת, עם ביתן ייעודי, שורת אירועים ומפגשים ומשלחת מקצועית. 

למרות ההתקדמות הגלובלית, עדיין קיימים פערים גדולים בין ההצהרות ליישום בפועל, והמדינות הגדולות ביותר (ארה"ב, סין, הודו) לא שלחו את ראשי המדינות, מה שמציב סימן שאלה על ההסכמות שהתקבלו.

טבע ומגוון ביולוגי היו נושא חם בוועידה: מדינות וארגונים הכריזו על השקעות במודלים פיננסיים חדשניים להגנה על הטבע, ניהול מים בר-קיימה ושימור חיות בר. ISSB, הגוף הבינלאומי לתקני דיווח קיימות, הודיע כי יפתח תקן גלובלי לדיווח על סיכונים והזדמנויות הקשורים לטבע ולמגוון ביולוגי - מהלך שצפוי להשפיע על חברות וארגונים בכל העולם. 

🔍 תיקון חוק האריזות - מה חשוב לדעת, ומה זה אומר עבור יצרנים ויבואנים?

מתוך רצון להעלות את שיעורי המיחזור ולצמצם את היקפי ההטמנה בישראל, המשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר לתיקון חוק האריזות, שמבוסס על עקרון "אחריות יצרן מורחבת" - אחריות ישירה של יצרנים ויבואנים למימון הטיפול בפסולת האריזות של מוצריהם. תזכיר חוק זה מצטרף לתיקון מתוכנן בחוק הפיקדון על מכלי משקה (יוני 2025), שגם הוא מכוון להעלאת יעדי המחזור למכלי משקה. 

הליכי חקיקה אורכים זמן רב, ועד שהם מושלמים הם מייצרים אי ודאות רגולטורית ולכן אף גורמים לחברות לדחות השקעות מתוכננות. ואולם, הם מספקים סיגנל לגבי תפיסת הרגולטור בישראל למשק הפסולת.

תזכיר חוק האריזות שפורסם בנובמבר כולל את העלאת יעדי המיחזור בהדרגה עד 2033, כך ש-70% מהאריזות ימוחזרו (בהתאם ליעדי האיחוד האירופי), עם דגש על מיחזור מהזרם הביתי. בנוסף, מתכנן המשרד לפתוח את שוק האריזות לתחרות בין מספר גופים מוכרים (PROs), במקום גוף מוכר יחיד, תוך הקמת מנגנון תיאום שיבטיח שירות אחיד ופיקוח הדוק. כמו כן, יוקם מרשם יצרנים ויבואנים עם חובת רישום ודיווח על כלל האריזות המשווקות.

מבחינת הגופים העסקיים, עשויה להתרחש עלייה בדמי הטיפול, לצד דרישה לדיווח מדויק ושקוף על כלל האריזות. בתזכיר החוק קיימת חובת היערכות מוקדמת עם עדכון הסכמים, בדיקת שרשראות אספקה, והטמעת תהליכי בקרה פנימיים.

למי זה רלוונטי במיוחד? יצרנים, יבואנים, משווקים, רשתות קמעונאיות, חברות מזון ומשקאות, חברות לוגיסטיקה, גופים תעשייתיים, ועסקים עם פעילות אריזות משמעותית. המעוניינים להשפיע על עיצוב השוק, תנאי הדיווח, היעדים והמודלים התפעוליים יכולים לשלוח הערות ציבור לתזכיר החוק עד 10 בדצמבר 2025. 

לתזכיר החוק: אתר החקיקה הממשלתי - תזכיר חוק להסדרת הטיפול באריזות (תיקון - הסדרת התחרות), התשפ"ו-2025