SustainAbility IL - Monthly Update February 2026
מגוון ביולוגי וטבע על הרדאר הרגולטורי: גם חברות שמדווחות על אקלים מתעלמות מהטבע
רוב החברות הגדולות בעולם תלויות בטבע, אך מרביתן לא נערכות לסיכונים הקשורים בו. מספר התרחשויות שאירעו באחרונה מספקות איתות לעתיד לבוא: סיומו של עידן השיח הוולונטרי בנושאי טבע ומגוון ביולוגי וסיגנלים מכיוון הרגולציה להעברת הנושא לפסים מחייבים יותר.
בשנים האחרונות, תחום הדיווח על קיימות התמקד בעיקר באקלים, אך המציאות העסקית משתנה: נזק למערכות טבע, ירידה במקורות מים, פגיעה בקרקעות ובמגוון המינים, כל אלה כבר משפיעים ישירות על פעילות החברות - גם אם אינם מנוהלים ומדווחים.
ה‑ISSB, הגוף שאחראי על תקני הדיווח הגלובליים IFRS S1 ו‑S2, עדכן באחרונה כי יפתח סדרת הנחיות והרחבת תקנים, כך שיכללו גם דיווח על סיכונים והזדמנויות הקשורים לטבע, לא רק לאקלים. אלה יכללו, בין היתר, הגדרות של סיכוני טבע (כמו שחיקת קרקעות, זמינות מים או פעילות באזורים רגישים), חשיפה היכן החברה חשופה לתלות בטבע והשפעה שלה עליו, כמו עומס על מערכות אקולוגיות - כל זאת, תוך הישענות על TNFD, יוזמה בינלאומית שמציעה מסגרת לדיווח על סיכונים והזדמנויות הקשורים לטבע. המטרה, בין היתר, היא לאחד את הדיווח על אקלים וטבע לאותה השפה וטיוטת תקן ראשונה צפויה באוקטובר 2026.
נתונים חדשים של S&P Global Sustainable מציגים תמונה עדכנית של היקף החשיפה העסקית בתחום, שלפיהם57% מהחברות הגדולות בעולם (מדדS&P Global 1200 ) חשופות לסיכון משמעותי עקב תלות ישירה בשירותי המערכת האקולוגית המועדים לשיבוש, כגון מים זורמים, מי תהום, הגנה טבעית מפני שיטפונות ועוד. למרות התלות הגבוהה, המוכנות התאגידית לוקה בחסר: רק 8% מהחברות שנבדקו במסגרת ההערכה של החברות (CSA) מדווחות על התחייבות רשמית להגנה על מגוון ביולוגי. הפער הזה, בין חשיפה גבוהה למנגנוני ניהול חסרים, הוא המרחב שבו פועלים כעת גופי התקינה הבינלאומיים.
למי זה רלוונטי במיוחד? חברות עם פריסה תפעולית רחבה, ובעיקר אלו הנשענות על משאבי קרקע ומים או חשופות לסיכוני אקלים קיצוניים, שעבורן המעבר לדיווח ולניהול סיכוני טבע הוא המשך לפעולת ניהול סיכונים פיננסיים ותפעוליים. רלוונטי במיוחד לחברות בעלות זיקה גבוהה לתשתית פיזית אשר תלויות במשאבי טבע, כגון תעשיות האנרגיה, תשתיות, תעשייה יצרנית, נדל"ן וכן למוסדות פיננסיים הממפים חשיפות בתיקי השקעות ואשראי.
להרחבה: Companies around the world face risks from their reliance on nature | S&P Global
אירועי הגשם הקיצוניים מתחזקים: מה ארגונים וחברות בישראל צריכים לדעת כבר היום?
ברוכים הבאים לעידן שבו הצפות יכולות להשבית אתר שלם תוך דקות. ניתוחי האקלים העדכניים בישראל מעריכים כי בעשורים הקרובים תגבר החשיפה של ארגונים לאירועי גשם קיצוניים - וההשפעה על פעילות עסקית, תשתיות, עובדים ושרשרת האספקה צפויה לעלות משמעותית.
שינויי האקלים בישראל מתקדמים בקצב מהיר, והם יוצרים שילוב מאתגר במיוחד עבור ארגונים. התחזיות מצביעות על התחממות של 3-3.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה ועל ירידה בכמות המשקעים השנתית בעיקר בפנים הארץ ובהרים. מצד שני, על פי ניתוחי השירות המטאורולוגי הישראלי והמשרד להגנת הסביבה, כבר כיום ניכרת עלייה חדה בעוצמות הגשם לפרקי זמן קצרים של דקות עד שעות, ונרשם גידול של כ-40% בעוצמות הגשם החזקות באזור החוף והשפלה.
המודלים מצביעים על עלייה משמעותית באירועי קיצון נדירים, כך שאירועים שהוגדרו בעבר כהסתברות של 1% (פעם ב‑100 שנה) הופכים תדירים יותר. המשמעות עבור ארגונים היא סבירות גבוהה יותר להצפות פתאומיות, עומסים קיצוניים על תשתיות ניקוז, ושיבושי תפעול.
מודלים אקלימיים אינם מסוגלים לחזות את כל אירועי הקיצון, אך גם בתנאי חוסר ודאות, ארגונים צריכים לתכנן בהתאם.
אירועי גשם קיצוניים יוצרים חשיפה ישירה ועקיפה לעסקים בישראל במספר זירות עיקריות:
- חשיפה לפגיעה באנשים ובתפעול: גשמים קיצוניים עלולים לסכן עובדים, מבקרים ולקוחות - בעיקר באזורים נמוכים, חניונים, ושטחים שבהם קיימת זרימה מהירה של מים. אירועים כאלה עלולים לגרום לשיבושים כמו השבתת אתרים, פינוי אזורים ועצירת שירותים חיוניים.
- נזק פוטנציאלי לתשתיות ולנכסים עסקיים: מבנים, מרכזי לוגיסטיקה, מתקני תעשייה, חוות שרתים, מרכזי אנרגיה ותקשורת - בפני כולם ניצב סיכון פוטנציאלי שיש לנהל. הצפות עלולות לגרום לפגיעה בחשמל ולניתוק ממושך של אזורים נרחבים, להשבתת רשתות תקשורת, לגלישות ביוב, לחדירת מים למערכות קריטיות ולנזקים יקרים לציוד ולסחורות. ארגונים שמתבססים על שרשרת אספקה פיזית (הובלה יבשתית, תחנות חלוקה, נקודות אחסון) עלולים לסבול מהפסקת נגישות, חסימת דרכים וניתוק זמני מלקוחות או ספקים.
- פגיעה אפשרית בשטחים פתוחים, משאבי טבע וייצור: עסקים בתחומי חקלאות, מזון, תעשיות מבוססות קרקע ומפעלי עיבוד חשופים לנזקי סחף, אובדן פוריות קרקע, פגיעה ביבולים וזיהום של מקורות מים. גם ארגונים הפועלים לצד שטחים פתוחים, נחלים וקרקעות רגישות עשויים להתמודד עם השפעות סביבתיות ארוכות טווח שיחזרו לפתחם משפטית, רגולטורית או תפעולית.
על ההיערכות לאירועי גשם קיצוניים לשלב שני צירים:
- ציר התשתיות: חיזוק, התאמה ושדרוג. ארגונים נדרשים לבחון מחדש את יכולת הניקוז במתחמי פעילות ובסביבתם; שיפועי קרקע, זרימות מים וכניסות למבנים; מיקום תשתיות רגישות (שרתים, מתקני חשמל, מאגרים); עמידות חשמלית ומיגון מערכות תקשורת; ניהול נגר עילי במפעלים, מחסנים וחניונים.
- ציר החירום: מוכנות, תגובה והתאוששות. שינויי האקלים דורשים מארגונים לבנות תרחישי קיצון ספציפיים לאתרי פעילות; לשפר מערכי התרעה פנימיים לעובדים, קבלנים ולקוחות; לקבוע פרוטוקולים לפינוי, סגירה ופתיחה מחדש של אתרים; לבחון המשכיות עסקית במצב של ניתוק חשמל או תקשורת; לתאם בין יחידות ביטחון, תפעול, IT ותשתיות; לחזק יכולות התאוששות ושיקום מהיר של פעילות לאחר אירוע.
למי זה רלוונטי במיוחד? לכל ארגון בישראל שיש לו נכסים פיזיים, תשתיות או פעילות מבוזרת, ובמיוחד חברות תעשייה, אנרגיה, לוגיסטיקה ותחבורה; חברות טכנולוגיה, מרכזי נתונים ו‑IT הזקוקים לזמינות רציפה; רשתות קמעונאות; מרכזי הפצה ומתקנים לוגיסטיים; ומוסדות פיננסיים המנהלים חשיפות ביטוחיות וסיכוני אשראי. אתם מוזמנים לפנות אלינו לליווי בתהליך בחינה והיערכות מושכלת לנוכח המגמות האקלימיות.
גרף החודש: האם אנשים משנים את אופן ההשקעה שלהם בגלל שינוי אקלים?
פעמיים בשנה Deloitte סוקרת כ-20 אלף משיבים מכ‑20 מדינות כדי לראות לאורך זמן כיצד אקלים וקיימות הופכים מגישה ערכית לשינוי התנהגותי, בתחומי צרכנות, פיננסים ותעסוקה. הסקר עוקב אחרי אמונות, בחירות אישיות, וציפיות ממעסיקים - ובמילים אחרות: מה אנשים חושבים, מה הם עושים בפועל, ואיזה סטנדרט הם דורשים מארגונים.
הממצאים מצביעים על כך שאנשים חווים אירועי קיצון אקלימיים באופן אישי, והחוויה הזו משפיעה על מגוון בחירות פרטיות. יותר ממחצית מהמשיבים דיווחו שחוו בשנים האחרונות אירוע מזג אוויר קיצוני, ובעיקר עומסי חום - נתון שמחזק את הקשר בין חוויה אישית לבין שינוי הרגלים.
אז עד כמה קיימות משפיעה על החלטות השקעה ובחירות פיננסיות? כשליש מהמשיבים בסקר הגלובלי מציינים ששיקולי קיימות ואקלים השפיעו על המקום שבו הם משקיעים את כספם, למשל בחירה בבנק מסוים או בהחלטות השקעה אחרות. לאורך התקופה שבין 2022 ל־2025 שיעור זה נע סביב 30% עד 34% אחוז, עם תנודות קלות, כאשר בספטמבר 2025 התרחשה ירידה בולטת ל-28%. גם בהתחשב בירידה, עדיין קיימת קבוצה יציבה של אנשים שלוקחת בחשבון קיימות ואקלים כשמדובר בכסף שלהם. בקישור Sustainability Signals, Deloitte Insights אפשר לבצע חיתוכים של גיאוגרפיות שונות, קבוצות גיל והכנסה.
ירוק להמונים: האם מוצר ירוק יכול להיות הנורמה?
חברות צריכה מציעות מוצרים בני קיימה כבר עשרות שנים, מתוך ניסיון לרכוב על גל הצרכנות המודעת בעולם. מודל הגריניום - פרימיום ירוק - מאפשר לחברות לשווק את מוצריהן לשוק נישה של צרכנים מבוססים יותר כלכלית, תוך גביית מחירים יקרים כדי לקזז עלויות ולייצר רווחיות.
אלא שלפי ניתוח של Deloitte Insights, השוק הגלובלי לא משתנה בקצב שחברות קיוו לו. מוצרי הקיימות נשארו במגרש של קהל מצומצם, והמספר הגלובלי של צרכנים שרוכשים מוצרים ירוקים אף רשם בשנים האחרונות ירידה קלה.
מאז 2021, כארבעה מתוך עשרה צרכנים בעולם קונים לפחות מוצר בר קיימה אחד בכל חודש, מה שמעמיד את נתח השוק של המוצרים בני הקיימה על 18.5% ממוצרי הצריכה הארוזים במדינות מובילות. בקצב הזה, יידרשו עוד 50 שנה עד שמוצרים ירוקים יגיעו אפילו ל־50% מנתח השוק - קצב איטי ביחס לשאיפת האיחוד האירופי להאיץ מעבר לכלכלה מעגלית ודלת-פחמן.
התבססות על ביקוש צרכני בלבד לא תספיק כדי להזיז את השוק קדימה, במיוחד כאשר חלק מהצרכנים עדיין נתקלים בפשרות בדמות מחיר גבוה יותר, זמינות נמוכה או איכות שאינה תואמת את הציפיות בקטגוריות מסוימות. מציאות זו מחזקת את תפקידה של הרגולציה האירופית European Sustainable Product Regulations, או ESPR - שמעדכנת ומרחיבה את ה-Eco‑Design.
ה‑ESPR הופכת את עיצוב המוצר עצמו למרכז המאמץ: מוצרים שיימכרו באירופה יידרשו להיות עמידים יותר, ניתנים לתיקון, לשימוש חוזר ולמיחזור, ולספק מידע מלא ושקוף על מחזור החיים שלהם. כך, מוצרים בני קיימה לא יהיו בגדר תוספת לקולקציה, אלא צפויים להפוך לתנאי סף לשיווק מוצרים בשוק האירופי. החובה הופכת לכלי שיכול לשנות את מבנה העלויות, את בחירת החומרים ואת תהליכי הפיתוח, כאשר לא מספיק להצהיר על מוצר כ"ירוק". צריך להראות איך, ובאיזה סטנדרט.
מהניתוח של Deloitte עולה כי חברות שיתחילו כבר עכשיו לבחון מקורות לחומרי גלם משניים, לפתח שירותי תיקון ושימוש חוזר, ולהיערך לשינויים באריזה, בלוגיסטיקה ובשרשרת האספקה, ייהנו מעמדה טובה יותר כשהדרישות יתחדדו. בטווח הקצר, יש צורך להיערך לאלמנטים מרכזיים של הרגולציה כמו דרכון מוצר דיגיטלי (Digital Product Passport), המספק לצרכן ולגורמי אספקה מידע מלא על חומרים, ייצור ומיחזור.
למי זה רלוונטי במיוחד? לחברות צרכניות שמוכרות (או מתכננות למכור) לשוק האירופי. למותגי צריכה בתחומי אופנה, טקסטיל, טיפוח אישי, מוצרי בית ומזון; ולמנהלי פיתוח מוצר, תפעול, קיימות ואסטרטגיה המבקשים להבין כיצד שינויי הרגולציה והעדפות הצרכנים ישפיעו על החברה בשנים הבאות.
להרחבה: Sustainability innovation in consumer brands | Deloitte Insights
מיפוי אימפקט בסטייל: זרקור על ענף האופנה
אם אתם בתעשיית האופנה, ומעוניינים לבחון את האימפקט שלכם, באתר Deloitte אתם יכולים לקבל בלחיצת כפתור את רשימת ההשפעות של הארגון. Deloitte Global בשיתוף עם Global Fashion Agenda (GFA) יצרו את Fashion Impact Toolkit - כלי אינטראקטיבי שנועד לסייע לעסקים בתחום האופנה לזהות ולנהל את השפעותיהם לאורך שרשרת הערך, לשפר קבלת החלטות ולאפשר טרנספורמציה ענפית.
באתר אפשר למצוא יותר מ-3,000 השפעות פוטנציאליות, סביבתיות וחברתיות וכן מגוון חומרים ורכיבים לאורך שרשרת הערך, בהם: כותנה, ויסקוזה, פוליאסטר, עור, צמר, קשמיר וחומרים סינתטיים שאינם טקסטיל.
ענף הטקסטיל והאופנה נשען על שרשרת ערך מורכבת ומפוצלת: שחקנים רבים, גיאוגרפיות שונות ומערכות ייצור מגוונות, מה שהופך למאתגר את יכולת המעקב לאורך מחזור חיים (Traceability) ואת זיהוי האימפקט החיובי והשלילי של הפעילות.
הכלי של Deloitte מציע רשימה מובנית של השפעות חיוביות ושליליות, שניתן לסנן לפי חומר וגיאוגרפיה, כדי לסייע בבניית רשימה מותאמת לארגון שתשמש תשתית לתכנון אסטרטגי של קיימות ואימפקט.
למי זה רלוונטי במיוחד? לשחקנים לאורך שרשרת הערך של תעשיית האופנה: יצרני חומרי גלם, קמעונאים, תעשיית המיחזור ולחיזוק שיתופי פעולה בין גורמים בענף. רלוונטי גם עבור חברות בתחום אשר מבקשות להניח תשתית למדידת אימפקט וכבסיס לתכנון אסטרטגי.
בינה מלאכותית מאיצה שינוי סביבתי חיובי
קראו ניתוח שלנו שפורסם ב"ישראל היום": בינה מלאכותית כבר מהווה כלי מרכזי בקרב חברות עולמיות ומנהלים בכירים לקידום מטרות סביבתיות וחברתיות במסגרת אסטרטגיות הקיימות שלהן. בישראל, המעבר מדיווח הצהרתי לניהול מבוסס נתונים הופך לסטנדרט שמצפים לו משקיעים. שימושי ה-AI כוללים ניטור ודיווח על נתוני קיימות, ניתוח תרחישים, פיתוח מוצרים ושירותים בני-קיימה ושיפור היעילות התפעולית.
https://www.israelhayom.co.il/news/environment/article/19668404
From Rating to Impact
בעולם העסקי של היום, דירוגים ושקיפות בתחומי ה-ESG אינם פריבילגיה, אלא מהווים דרישה בסיסית להצלחה. דירוג ה-CSA של S&P Global הוא כלי מרכזי ומוביל לדירוג אחריות תאגידית, המאפשר לחברות מיצוב איכותי בשוק, משיכת השקעות ועמידה בתקנים המתקדמים ביותר.
Save the Date! הצטרפו אלינו לוובינר ייחודי ב-5 במרץ 2026, בשיתוף מומחי S&P Global שבו נדון בשיטות ובקריטריונים של הדירוג, ועיקרי ההשפעה שלהם על גיוסי הון, יצירת ערך מול משקיעים ושיפור מיצוב החברה בשוק המקומי והבינלאומי.
לפרטים נוספים והרשמה : Webinar Registration - Zoom
אירנה בן יקר
