תחזית ענף הביטוח הגלובלי לשנת 2026

ענף הביטוח הגלובלי נכנס לשנים הקרובות לתקופה של שינוי עמוק, המושפעת מאי-ודאות כלכלית, עלייה בסיכוני אקלים, לחצי רווחיות גוברים והאצה טכנולוגית משמעותית.

לאחרונה פרסמנו את התחזית הגלובלית לשנת 2026, המציגה כיצד המגמות השונות מעצבות מחדש את יכולות החיתום, מודלי השירות, חווית הלקוח והאסטרטגיה התפעולית של חברות הביטוח. להלן תמצית ממוקדת של ההשפעות, הזדמנויות והאתגרים הצפויים.

לקריאת המאמר המלא

ביטוח כללי (P&C): אתגרי רווחיות בסביבת אינפלציה ואקלים משתנה

תחום הביטוח הכללי חווה מעבר חד משוק "קשה" לתקופה מאתגרת של לחצים גוברים על המרווחים ושחיקה חיתומית. התחזית מצביעה על הרעה ב-Combined Ratio בארה"ב, שצפוי לטפס מ-97.2% בשנת 2024 ל-99% בשנת 2026. מגמה שלילית זו מושפעת ישירות משילוב של גורמים מקרו-כלכליים, ביניהם מכסים ושיבושים בשרשרת האספקה שמייקרים את עלויות התיקון והתביעות (בעיקר ברכב ורכוש), לצד עלייה מתמדת בתדירות וחומרת אסונות הטבע המקשה על העברת סיכונים למבטחי משנה. בנוסף, הענף מתמודד עם "אינפלציה חברתית" המונעת מהרחבת מימון ליטיגציה צד-שלישי, המעלה את חומרת התביעות בענפי החבות ומחייבת מודלים חדשים וגמישים יותר של ניהול הון.

חיסכון ארוך טווח וביטוח חיים (L&A): התאמת החסכונות למציאות החדשה

בתחום החיסכון הפנסיוני וביטוח החיים אנו רואים שינוי מגמה. לאור חוסר הוודאות הכלכלי, הציבור נוקט במשנה זהירות, וחברות הביטוח מתאימות את המוצרים למצב החדש. אם בעבר היה ביקוש רב לתוכניות חיסכון המבטיחות ריבית קבועה מראש, הרי שכעת – עם הצפי לירידת הריבית בעולם – המיקוד עובר למוצרי חיסכון גמישים יותר, המאפשרים להצמיד את הכסף לביצועי השוק כדי לנסות ולהשיג תשואה גבוהה יותר לאורך זמן. במקביל, מתחולל שינוי משמעותי בדרך שבה מנוהל הכסף שלנו: חברות הביטוח משתפות פעולה עם גופי השקעה ענקיים ומשקיעות חלק גדול יותר מהכספים ב"השקעות אלטרנטיביות" (כמו הלוואות פרטיות לחברות ענק). אלו אפיקי השקעה שלרוב אינם פתוחים לציבור הרחב, ומטרתם לייצר יציבות ולשפר את התשואות בתיק החיסכון.

טכנולוגיה ומודלים עסקיים: מעבר ל"חיזוי ומניעה" כמנוע צמיחה

הזירה הטכנולוגית והעסקית עוברת שינוי תפיסתי עמוק: מעבר ממודל מסורתי של "תיקון והחלפה" (תגובה לנזק) למודל מתקדם של "חיזוי ומניעה" (Predict & Prevent). חברות הביטוח רותמות כיום טכנולוגיות קצה – החל מבינה מלאכותית (GenAI) וניתוח גיאוספטיאלי, ועד רחפנים ולוויינים – כדי לזהות ולמנוע כשלים טרם התרחשותם. לדוגמה, חברות ביטוח מתחילות לשווק חבילות שירות בתשלום הכוללות סקירות רחפנים לאיתור מוקדם של כשלים בגגות, או הטמעת חיישנים חכמים (IoT) במפעלים המתריעים על תקלות בציוד קריטי לפני השבתה יקרה. מודל זה הופך את הדאטה של המבטח למוצר בפני עצמו, עליו הלקוח משלם בנפרד (Fee-based) כדי להבטיח רציפות עסקית. על פי תחזית Deloitte, הכנסות משירותים אלו צפויות לזנק להיקף של כ-49.5 מיליארד דולר עד שנת 2030, מה שיסייע לחברות לגוון את מקורות הרווח ולמתן את התנודתיות החיתומית.

הון אנושי: התאמה לעידן הדיגיטלי

לבסוף, ההון האנושי נותר גורם קריטי להצלחה, אך אופי האתגר משתנה. המשימה המרכזית העומדת בפני הארגונים אינה טכנולוגית בלבד, אלא היכולת להכשיר את כוח האדם לעבודה בסביבה עשירת-דאטה ודיגיטלית לחלוטין. הצלחת הטמעת הכלים החדשים וה-AI תלויה בשינוי תרבותי עמוק ובבניית מיומנויות חדשות (Upskilling), שיאפשרו לעובדים למצות את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות המתקדמות ולתרגם אותן לערך עסקי ממשי.

ככל שחברות הביטוח מתמודדות עם תנודתיות גוברת ולחצים מכל הכיוונים, אלו שיובילו את הענף יהיו אלו שישכילו לשלב בין משמעת תפעולית לבין השקעה אמיצה בטכנולוגיות חדשות, חדשנות מבוססת-נתונים ובהכשרת ההון האנושי. המגמות המוצגות בתמצית זו מדגישות את הצורך בהגדרה מחודשת של מודלים מסורתיים, שדרוג תשתיות ליבה, ובהאצה של תהליכי טרנספורמציה. ארגונים שיאמצו כיווני פעולה אלו כבר היום, ייהנו מעמדה יציבה ותחרותית יותר, ויוכלו לנצל את ההזדמנויות שצפויות להיווצר בענף עד 2030 ומעבר לכך.