2026 banking and capital markets outlook

שוק הבנקאות בעולם מושפע באופן משמעותי מאי הודאות המקרו כלכלית הכוללת מגוון נושאים לרבות אינפלציה, סוגיית המכסים בין ארה"ב לשאר העולם והמתח הבין גושי בעיקר בין סין וארה"ב מסביב למובילות בתחום הטכנולוגיה (AI).

על פי המחקר תרחיש הבסיס לא מלמד על כניסה למיתון, אבל כן מציינים במחקר את הפער הגדול הקיים בין העשירון העליון (שנהנה בשנים האחרונות בגידול חד בתיק ההשקעות) לבין עשירוני הביניים והעשירונים התחתונים שמתקשים יותר ולעיתים נדרשים לצמצם צריכה לאור האינפלציה.

הצפי לירידת הריבית צפוי לפגוע בהכנסות המימון של הבנקים, ורובם עושים מאמצים להרחיב את ההכנסות שאינן מריבית לרבות בנקאות השקעות וניהול עושר.

מספר נושאים מרכזיים עולים במחקר:

• Stable Coins - ה-GENIUS Act שעבר בארה"ב ב-2025 יצר את התשתית ליצירת Stabel Coin (מטבע דיגיטלי שערכו יציב וקשור למטבע ספציפי). ההשפעה האפשרית של Stable Coin על תחום הפיקדונות המסורתי אינו ברור, ויש הערכות מגוונות. בכל מקרה, אימוץ משמעותי של Stable Coin עלול לפגוע במודל העסקי של הפיקדונות בבנקים. בנקים נדרשים בימים אלו לגבש את האסטרטגיה שלהם לגבי אופן ההתייחסות שלהם למטבעות דיגיטליים אלו, ומקומם בשרשרת הערך. אחד מכלי ההתמודדות הוא שימוש בכלי שנקרא – Tokenized Deposits (למעשה – פקדון שמבוסס על blockchain ומאפשר למנף את היתרונות של הטכנולוגיה כגון חוזים חכמים) המשמר את הכסף תחת הרגולציה הנוכחית של הבנקים.
• AI – באופן טבעי, תחום ה-AI הוא נושא מרכזי בתוכניות של הבנקים לשנה הקרובה. רב הבנקים עדיין נמצאים בשלבי POC עם מספר רב של יוזמות המפוזרות ביחידות העסקיות ויחידות המטה, כאשר במקביל קיים קושי למעבר ליישום מלא לאור קשיים בניהול ואחזור הדאטה הנדרש למודלים השונים. בישראל, אימוץ ה-AI מתבצע בקצבים שונים ובתצורות שונות, אולם אין עדיין שחקן שמוביל באופן מובהק ומייצר יתרון תחרותי יציב.

על פי המחקר, ארכיטקטורה נכונה לדאטה מחייבת:

• שלמות ואמינות של הנתונים
• נגישות ומהירות לבסיס המידע
• מגוון נתונים תוך הבנת ההקשר שלהם
• הגדרת בעלות על הנתונים ואבטחת המידע שלהם

הדרך להתקדם משלב הפילוטים ליישום מלא מחייב מספר שלבים:

• הערכת הנגישות למידע לרוחב הארגון
• גיבוש מודל הפעלה נכון (עדיפות ל-Hub & Spoke)
• הגדרת חזון AI הקשור לאסטרטגיה העסקית ולקווי העסקים
• גיבוש מודל להשקעה המבוסס על שילוב של רכישת יכולות למול בנייה עצמאית
• מדידה עקבית של ה-ROI של הפרויקטים וההשפעה שלהם על הביצועים העסקיים

שימוש בטכנולוגיה לטיפול בפשיעה פיננסית

הפשיעה הפיננסית נמצאת בעליה מתמדת, כאשר שימוש ב-AI לצרכי פשיעה מגדיל ומרחיב את הסיכונים. שימוש בכלי ניהול סיכונים לרבות יכולות טכנולוגיות ו-AI הינם קריטיים להתמודדות עם פשעים פיננסיים. במקביל, בנקים חייבים לאמץ כלים חדשים להתמודדות עם מוצרים חדשים המבוססים על blockchain.

התמתנות הצמיחה בהכנסות לאור הצפי לירידת ריבית, מביא בנקים רבים לשים דגש רב על מהלכי התייעלות, הן בהיבטי התפעול, והן בהוצאות וההשקעות הטכנולוגיות. הצורך להשקיע השקעות משמעותיות בתחום ה-AI, מחייב בנקים לבצע אופטימיזציה בהוצאות הטכנולוגיות בתחומים אחרים.

למול השוק הישראלי ניתן לראות את המגמות הבאות:

• הבנקים הישראלים מציגים בשנתיים האחרונות ביצועי שיא. שילוב של ריבית גבוהה לצד ביצועי משק טובים (שלא מחייבים הפרשות גדולות מהממוצע) הביאו לשיא את הרווח הנקי ואת התשואה להון.
• מגבלות הדיבידנד שהושטו על הבנקים לצד הרווחיות הגבוהה, הביאו לעודפי הון משמעותיים. לפיכך, הפיקוח על הבנקים מאפשר לבנקים להגדיל את הדיבידנד וזאת כדי שעודף ההון לא יהפוך "לנטל" והבנקים לא ידרשו להגדיל את רמות הסיכון בכדי לנצל את ההון הפנוי. ההערכה כי ב-2026 ימשיכו הבנקים לחלק חלק משמעותי מהרווח כדיבידנד.
• השוק החוץ בנקאי מורכב ממספר רבדים הכוללים את הגופים המוסדיים, חברות כרטיסי האשראי והחברות המוסדרות (המפוקחות על ידי רשות שוק ההון). אנו מעריכים כי מכירת כאל והעברת השליטה בישראכרט, וזאת לצד היותה של מקס חלק מקבוצת ביטוח יביאו לגידול בנימה התחרותית של חברות כרטיסי האשראי הן בתחום האשראי הצרכני והן בתחום האשראי העסקי. 
•  במקביל, בנק ישראל שואף להגדיל את התחרות בתחום הבנקאות, וחלק מרכזי מהתהליך הינו שינוי רגולציה שיאפשר הקמת בנק "רזה" עם רגולציה מופחתת. חברות כרטיסי האשראי, לצד גופים חוץ בנקאיים אחרים בוחנים את ההזדמנות. מימוש הרפורמה מחייב השלמה מהירה של הליכי החקיקה והרגולציה מצד בנק ישראל. ב-2026  סביר שנמשיך לראות מגמת ירידה ביתרות העו"ש והסטה לתחומים אחרים. בהקשר זה, ייתכן ורשות התחרות תכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז בענף סל השירותים ללקוחות קמעונאיים ולתת לבנקים הוראות בתחום הפיקדונות. במקרה זה, מגמת הפריקות תגדל באופן משמעותי הרבה יותר.
• הגופים הפיננסיים השקיעו בשנתיים האחרונות משאבי טכנולוגיה וניהול בכדי לקדם את תחום ה-AI. השלב הראשון כלל בחינת מגוון רחב של יוזמות (use cases) וגיבוש POC עבורם. בדומה לעולם, גם בישראל, המעבר להפעלה מלאה עדיין איטי ומוגבל, והחברות נדרשות לגבש תוכנית סדורה בכדי לתעדף את המאמצים וזאת במקביל להכנת התשתיות הטכנולוגיות הרלוונטיות וגיבוש מגנונים מתאימים לניהול הסיכונים הייחודיים לתחום.
• תחום הנדל"ן (צרכני ועסקי) מהווה כ-50% מסך האשראי במשק. לפיכך, למגמות בתחום השפעה משמעתית על ביצועי הבנקים. מגזר הנדל"ן למגורים, שהיה מנוע הצמיחה המרכזי בתחום, סובל בשנה האחרונה מהאטה ואף מירידת מחירים. בסגמנט הצרכני - השמרנות של הבנקים במתן המשכנתאות מלמדת שלא צפויה סכנה מערכתית. מצד שני יזמי הנדל"ן (בעיקר הקטנים) סובלים מהתארכות הפרויקטים (מחסור בכ"א) ומעלויות מימון גבוהות דבר שמחייב אותם לספק פתרונות קריאטיביים להגדלת מכירות תוך פגיעה מינימלית במחיר הנקוב של הדירה (כדי לא לפגוע ביעדי התוכנית העסקית מול הגוף המלווה). ירידת הריבית הצפויה לצד האופטימיות מסיום המלחמה עשויים להחזיר את הביקושים המוגברים לדיור למגורים ובכך למתן את ירידות המחירים.
• בתקופה האחרונה לא נרשם גידול באשראי הקמעונאי, בעוד שעיקר העלייה באשראי הגיעה מהמגזר העסקי, במיוחד בענף הנדל"ן. סיום המלחמה צפוי להביא למגמה של גידול בצריכה הפרטית וגידול באשראי הקמעונאי.